אני רעבה
רעבה נורא
נורא נורא נורא רעבה
ממש נדבקת לי הבטן לגב (כן, מושכת עפעף תחתון)
מה הבעיה? ישאל האדם המצוי - תאכלי
או!
פה אני נופלת - אני לא יודעת מה אני רוצה לאכול וזאת כבר באמת הגזמה. מיילא לא לדעת אם אני רוצה או לא רוצה עוד ילד, אבל אפילו בהחלטות קטנות של היום יום אני נופלת.
מה קורה אתי?
מחר אתלבט שעות אם ללבוש את החולצה האדומה או השחורה
מחרתיים אשקע בהרהורים פילוסופיים קשים על מהות הקוטג', בעד או נגד.
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא <- זאת היתה צריחה <- זאת היתה הערה למאותגרי שמיעה ברשת.
אני
אדם מעשי
תקוע עם שתי רגליו עמוק בקרקע
מחוברת לעצמי רוב ימות השבוע בשלשלאות ברזל
יודעת מה אני רוצה מעצמי, מהסביבה, מהיקום וכל השאר
יודעת מה אני לא רוצה
יודעת מה לא אכפת לי
בעלת סולם עדיפויות מוגדר וברור.
אני
עוברת טלטלה אופיית חמורה
אנשים - מה קורה לי?
יהודים - עזרו נא!
מתמוטט אדם מולכם. מתפשט מכל עקרונותיו.
מאבד את חוט השדרה. את כל עצמיותו לוקחת הרוח ואתם יוק. מעפעפים ועוברים הלאה, כאילו בריזה קלה זאת ולא משבר שלושים שאיחר שנתיים.
אדם מאבד מרכז כובד פלדה שהיה תקוע לו בבטן ומורה לו איך לחיות את חייו ואתם מעבירים תחנה בשלט במקום לזעוק גנב גנב, הצילו גנב, תעצרו את הגנב, מישהו.
וגם נהייתי דרמטית - מישהו שם לב? שיצעק אני. אני כבר אשמע.
טוב, נלך על סלט.
תודה על הצומי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
