באת, קראת, הגב/י!

מ. הזמינה אותי ליום ההולדת שלה ולא היתה מוכנה לרמוז על מתנה מועדפת. בסוף אמרה- תביאי אלכוהול וסתמה.

absolute raspberry - וודקה פטל המגיעה בבקבוק יפיפה בצבע בורדו, ריח מתקתק של מיץ פטל קלאסי שמעלים את ניחוח הספירט וסיומת פירות יער שמחפה, אם כי לא מעלימה לגמרי את הבערה בגרון.

נסעתי עם הילדים. כל הדרך לבאר שבע שמענו את הראשון של מוקי והדרך עפה. כשהם התחילו לריב על החוברת של המילים, שמתי בפול ווליום את "כולם מדברים על שלום" והמריבה לא הפריעה לי יותר.

מה שנחמד בוודקה, שכשמגיעים למסיבה שלא מכירים בה כמעט אף אחד, חוץ מחוגגת יום ההולדת והילדים הפרטיים שלי, זה מפסיק להפריע אחרי כמה שוטים ואפילו מתערובת לא הומוגנית כזו, של מתמטיקאים, דוקטורנטים להנדסת חשמל והמון מורות לחינוך מיוחד, שקיבצו נושאי שיחה, מתוכניות לימודים ישנות וזנוחות, הצלחתי לעשות קהל.

כבר הייתי בטוחה שנעלמה לי היכולת הזו. אולי באמת נעלמה ורק ליד החברה הזו היא קמה לתחיה. מוזר. אנשים משנים לי את התדמית העצמית. לטוב ולרע.

לא עירבבתי וודקה פטל עם מוקי, אבל הסופ"ש האחרון של חופש 2007, לעד יזכר כסופש של מוקי באבסולוט פטל.

ביום רביעי נפל דבר - תחושת איכס כזו.

לרוב, חודשיים אחריה אני מוצאת את עצמי מפוטרת. לטובת הפיצויים.

זהו, רק רציתי שאדע ואתזמן