באת, קראת, הגב/י!

אחד העם 1- הסדרה הכי מצחיקה שאף אחד לא רואה, אף אחד לא מבקר ואף אחד לא משבח.

הקאסט הכי מוצלח - הבת של, פליטי שוטטות, זאת שדומה לאשתו לשעבר של קובי עוז וזה שהיא היתה עושה לו בררררר (חלשה בשמות אני - סו מי)

הנשים הכי ביצ'יות, פרחות, ישראליות מפה, שכנות שלי

הגברים הכי סמרטוטיים (חוץ מהדתי) האמת, לא מכירה

הסיטואציות הכי יומיומיות

כל זה, קורע אותי מצחוק.

בקטע על ביאליק ושלושת הביצים, השכנים מלמעלה דפקו לי טיח על הראש, הצחוק העיר להם התינוקת - ככה מצחיק.

חוץ מזה, גם אהבה קולומביאנית טוב.

אחד הסרטים הישראלים היותר טובים של הזמן האחרון. באמת טוב. ברמה של מרס טורקי טוב.

תראו, אני אין לי דרישות גבוהות מבידור: שיצחיק אותי, שירגש אותי ושלא יביא לי פאקים באמינות וסדקים בחומת העלילה.

זה, עושה הכל טוב, יש צחוק, יש קצת בכי, יש נקע בצוואר כי ישבתי שורה שניה בצד, אבל על כרטיסים בחינם אסור להתלונן, כן.

מזמן, היו כמה שדיברו על אוכל. אבל חלק קראתי רק עכשיו ולשים עכשיו תגובה על פוסט מלפני שבועיים, נראה לי קצת מביך.

אבל לא אפספס הזדמנות לספר על הרגלי האכילה של משפחתי הענפה:

אני כמובן - אוכלת כל.

כל מלבד במיה וטבית. במיה כי יש בזה ריר וטבית כי זה דייסת אורז עירקית עם עוף ומשום מה לא מסתדר לי עוף עם דיסה. חוץ מזה, הכל.

אלי לעומת זאת, אוכל כל מה שאמא שלו מבשלת, כל מה שמוכרים בחוץ בפיתה או בצק עלים וגם "אוכל לא נעים לו".

אוכל לא נעים לו - זה אוכל שנתקל בו חזיתית בארוחות מרובות משתתפים וגם אם ממש לא בא לו לטעום, לא נעים לו.

אני כמובן רוכבת על העניין הזה ובכל פעם שמזמינה אורחים (נדיר ביותר) מכינה איזה משהו חדש לגמרי שברגיל אין סיכוי שהיה טועם. ככה הכרתי לו את הפסטה אלפרדו וסלמון שמנת - ביג היט (רק שתי מנות, כי אני כאמור מארחת גרועה ביותר).

הילה אוכלת כל אבל מעט. היא תטעם כל דבר ותירק רק אם חמוץ מדי או חריף מדי או מלוח. במסעדות היא לעולם תעדיף לחמניה עם סוכר.

ויונתן אוכל רק מה שראה את אלי אוכל ועדיף רק את מה שאלי בעצמו הכין. בסופו של דבר זה מסתכם בשניצל, צ'יפס, מלפפונים ואורז.

קמים עוד מעט, יש תכנונים סבוכים - היו שלום