שאני הולכת ומשמינה מיום ליום
תופחת כמו סופגניה לקראת ימות החגים, רק לפזר עלי אבקת סוכר
היום בבוקר, חציתי הכביש בדרך ממגרש החניה למשרד והרחתי... סופגניות.
לא אגזוזי מכוניות
לא פיח
אפילו לא את הברוש הלימוני בגינתו של בניין המשרדים הסמוך
ניחוח מתוק וברור של סופגניות
זה נכון שכבר קר ונכון שעוד מעט חנוכה, אבל אין מצב שאפו בסביבה סופגניות. אולי זה סימן לשבץ מוחי מאיזה סוג כמו ריח אפרסקים שהשתבש באיזה אופן.
אני צריכה להתחיל בפעם המליון תהליך של גמילה שאצלי לעולם לא בזבנג וגמרנו, אלא בשבועיים איטיים של סוגסטיה.
בסיגריות, שכנעתי את עצמי שזה ממש מגעיל
בפחממות, השיטה הזו לא תעזור. אני צריכה לתעד. לכתוב את כל מה שאני אוכלת, עד שמתישהו זה מתחיל לעבוד ואני מתחילה לאכול פחות. אולי כי זה מבאס לראות מול העיניים את כל הכמויות האלה, לא יודעת.
אז זה מה שהיה היום, עד עכשיו:
משקל: התחלתי (או בעצם סופני) (עד כאן, יותר מזה זה אוביס)
פעילות גופנית: 40 דקות הליכה נמרצת
בוקר: לחמניה, חמאה, גבינה צהובה, גבינה בולגרית, קפה
קפה
ארח"צ: רבע עוף בתנור, מרק עוף, חופן גזר אפוי, כף טחינה, חסה, גזר, כרוב, פלפל, עגבניות שרי, פטריות ונבטים, דלעת אפויה, בננה
כן, זה בהחלט נראה רע
הסיבה להשמנה ברורה לעין ומובחנת
יקח שבועיים להפסיק עם זה, אבל בשבועיים האלה, אני רושמת, עד שהחשק לכל הפחממות יורד לבד.
הערה מאוחרת (21/10/07) -
"הסיבה להשמנה ברורה לעין ומובחנת" - פחח לא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
