באת, קראת, הגב/י!

אחרי קפה בבית מתובלן בקיטורים הרגילים של החמות, הגעתי לעבודה.

או - התגעגעו אלי.

בשלושה ימי חופש, הצטברו לי קרוב ל- 100 מיילים (60 מתוכם וירוסים ועוד 10 ג'אנק) ובלו"ז: הדרכת משתמשים אחת, עובדת חדשה בצוות אחת והעברה לייצור אחת, מקוצצת בחצי.

בחלק הזה הספקתי רק להתעדכן אצל האנשים, בקושי לנקות את המייל ולהזכר שגם את שארית מפלטת ההעברה, אפשר לקצץ כי נבדקה על סביבה שונה כל כך מהייצור שאין בזה טעם.

את החומר להדרכה אני כלל לא זוכרת.

אין לי זמן להדריך את העובדת החדשה אבל יש לי זמן לפטפט איתה שעות על חוויות כיתה אלף ממרחק השנים.

איתה ועם כל מי שסבלני מספיק לשמוע כמה בכיתי.

ביג מאסטר הגיע שעתים אחרי, מלשלוח ילד אחד (מיני מסטר) לכיתה אלף ועוד תינוק לגן ראשון. גם אשתו בכתה.

קולגה אחר הגיע קצת אחריו מלשלוח ילדה לכיתה אלף - גם אשתו בכתה.

מסתמן פה דפוס.

אחרי שעשיתי מספיק נזק (המון פטפוטים, שום עבודה מלבד לבטל משימות מההעברה) ראיתי והנה אופס - שתים עשרה וחצי. זמן להוציא את הילדים.

I'll be back