באת, קראת, הגב/י!

כל הסופ"ש היה נפלא ובעיקר סופו בו ביקרנו את הירקון וראינו מה שלומו.

התחלנו הביקור באגם הברווזים ולו כי המזרקה פעלה ונצפתה עוד מרוקח וקראה לנוסעים ושבים לבוא. באנו.

וכל הברווזים באו לקראתינו

הם בטח רגילים שזורקים להם במבות וביסלי, אבל אנחנו לא נערכנו כהרגלנו בספונטניות ובאנו בידיים ריקות. די מהר הם עלו על זה וחזרו לאגם.  

הי, הנה עכבר גדול שוחה

קוראים לו לוטרה, או בונה, אני חושבת. אה.. בונה, אני מכירה בונה. מה הוא בונה כאן?

  רצנו קצת אחרי הבונה מצד לצד באגם וראינו שיש לו חבר או חברה בונה.

כשהתעיפנו, עצרנו להתבוננות עומק בברווזים.

פתאום, נהיה דחוף מאד למצוא שירותים ויצאנו לצעדה ארוכה ארוכה ארוכה

 ומצאנו וחזרנו ונחנו קצת

אח"כ

למרות שנהיה ערב                      

נשאר לנו קצת אור לקפיצות מעל גגות תל אביב

עד שראשינו סחרחר עלינו                                    

ועייפנו מאד והלכנו הביתה

 (פוסט זה מוקדש לחניכת המצלמה הלא רעה בכלל, אשר בטלפון)