באת, קראת, הגב/י!

וזה גם איכסה ופויה ולמה התחלתי בכלל עם כל העניין הזה

אני משתרכת עתה בעיצומו של החודש השמיני וליתר דיוק: בשבוע ה- 34 (7 למנייאק), ביום ה- 236 (עוד 45 לסחוב) ובאחוזים - 84% מאחורי.

אני גדולה, אני נפוחה וכל מני איזורים בגוף שלי הפסיקו לתפקד. הושת למשל, מתרופפת ומעלה אדי קיבה, רק כדי לעצבן. האצבעות שלי הפכו לנקניקיות והקרסוליים לעמודי שלמה. כל מני כתמים, התישבו לי באיזורים אסטרטגיים בפנים, למשל בצידי המצח ובעיקר, השמנתי, התנפחתי וגדלתי כל כך, שברור לי שברגע שאני יולדת, אני מפסיקה לאכול, עד שחוזרת לי צורת אנוש.

חום אימים שרבי בחוץ. הקפאתי לי את המשרד ובכ"ז, האצבעות שלי יודעות ששרב ומתנפחות רק מלדעת.

כהכנה לקראת הלידה, גם הפסקתי לישון רציף. אני מתעוררת כל 3 שעות ומכיוון שאין לי את מי להניק, עושה קצת פיפי, שותה קצת מים וחוזרת לישון במקום בו שום תנוחה לא נוחה לי.

ולמרות כל אלו, כל ערב, בשעה 10 בדיוק, אני נהיית חרמנית. פחחחח....