רק עכשיו גיליתי שאל גור היה בארץ. אתמול, היה נדמה לי שסתם נפלתי על סרט טוב ב-יס דוקו.
כשזפזפתי, אל גור בדיוק הציג את ההוריקאן קטרינה הורסת את ניו-אורלינס ואיך התנפחה כשעברה מעל זרם חמים.
ואז הוא הראה איך השמש מחממת את הקטבים, ממיסה את הקרחונים ומוסיפה עוד 3 מטר לאוקיאנוסים + תצוגה ויזואלית במיוחד של קוי החוף אחרי השינוי.
דוב קרח מסכן ששוחה שעות ולא מוצא חתיכה מוצקה של קרח לנוח בה, המיס את ליבי אבל...
לא מזמן קראתי את עולם הטבעת של לארי ניבן (קלאסיקה) כך שמיד צצה לי תמונה של פלאטות סולריות ענקיות, מעל הקטבים. שמצד אחד מצלות על הקרח (הצללה חופשית, לא אטומה, גם כה יש להם שמש רק חודשיים בשנה) ומצד שני, הופכת את כל השמש הזו לחשמל. צריך לעצב תאים סולריים מחוררים, אבל הפרוייקט ההנדסי המסובך באמת, יהיה לתלות את הפלאטות ולהחזיק אותם שם.
מעניין מה שטחו של הלווין הכי גדול שישאר במקומו - אנרגיה לא תהיה חסרה לו.
ראיתי תכנון של בניין מגורים מדליק במיוחד שאוגר חשמל ברקים.
מעניין אם אפשר לייצר שואב הוריקן. המתקן צריך להיות נייד ולרוקן את ההוריקן, כמו שלוכד בקרים מנטרל את ההרס מהברק.
שום דבר שסופרמן לא עשה עם כיסוי עיניים ויד קשורה מאחורי הגב.
הפוליטיקאים מנסחים את הבעיות שהפיקשן כבר פתר