אמא העירה אותי אתמול מתנומת עלפון של אחר הצהריים ובדחיפות קראה לי לגשת מהר לביטוח לאומי להגיש תביעה לדמי לידה, לפני שהם פוצחים בעיצומי עולם, ממחרתיים ועד השם ישורינו.
עיכלתי את המידע החשוב/דחוף וחזרתי לשרעפי הנמנום.
אני מנצלת כל שניית מנוחה, כי מיקמיק היא הבת של אבא שלה וכמוהו, אוהבת לישון ביום ולהתעורר לפעילות תזזיתית, בין 2 ל- 4 לפנות בוקר. זה לא מתאים לי, אבל זה מה יש ולכן, אני ישנה ביום. ז"א כשאפשר. כשלא חם לי מדי, או רועש מדי או כשהילדים לא קופצים לי על הראש ונזכרים שעוד חצי שעה יש מסיבת סיום וצריך להביא שמינית מים ו- 20 פיתות, בדיוק כשאבא יצא לפגישה. יצאתי למבצע איסוף מהיר, מים מהדלק ופיתות מהמאפיה, נוסעת על 80 קמש בעיר, בעוד הבת שומרת על מיקמיק בשנתה. הצלחתי למסור את החבילה כולל הבן, לבית הספר ולחזור, בדיוק דקה אחרי שהתעוררה ולפני שהתחילה הסירנה. זה הרגיש כמו אחת המשימות מהשרדות. השרדות אמהות בעיר הגדולה.
רוב הזמן, כיף בבית (כשאני לא עייפה), כיף עד כדי שעמום. מצאתי את עצמי מסדרת ארונות, מבשלת, אופה. בינתיים זה נחמד, אבל אני חייבת להיות יצירתית, אז הרסתי גולש לא רע כשהוספתי לו חבילת פתיתים (היו חסרות לי נקודות) ועוגת הקוטג', שמימשתי בסוף כווריאציה על עוגת הגבינה שעשיתי לא מזמן, יצאה גוצה - נמוכה, מוצקה ולא מספיק מתוקה. ניסיתי לכפר עם פאדג' שוקולד בטופ. לא יודעת, לא משהו. דורש מקצה שיפורים: חום נמוך יותר בתנור, למשך יותר זמן, או לשים יותר מים בתבנית ולא להתקמצן עם הסוכר כי גם ככה הקוטג' מעט מלוח. לא נורא, האורחים גמרו הכל מהצלחת. לא סיפרתי להם מה יש בפנים וגם ככה, עוגה של אחרים, טעימה יותר.
אגב, יש לי סטוק של בגדי NB שלא נראה לי שאלביש לה, מה שווה לקחת כתחליף בשילב? יש כאלה בלי פירמה - איפה אפשר לתרום בגדי תינוקות בני יומם? אני שונאת לצבור מלאי בגדים ללא שימוש.
בקיצור, לא נראה לי שאני נשארת בבית רגע אחרי 14 השבועות המגיעים לי בחוק. מצד שני, לא נראה לי שאני חוזרת לאותו מקום. מצד שלישי, איך בדיוק אצא לסבב הופעות עם ההורמונים האלה? אכן תהיות קיומיות...
תמונה של האלילה
WOW - פרוטוטייפ חדשני לגמרי ל- BMW. מדהים מדהים מדהים
(הם קוראים לטכנולוגיה GINA - שם במצלול נשי, כדי להדגיש את הייחודיות. גם אני קראתי לאחת האפליקציות שלי בשם של בחורה לאותה מטרה, אנשי המכירות השמרניים עיקמו את האף)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
