באת, קראת, הגב/י!

היה איזה רגע בו שקלתי לפתוח את הבלוג הזה לעולם ואז חזרתי אחורה וקראתי מעט

טפי, כמה טנופת

הכל אמת ובכל זאת

ואיך אמשיך לשמור פה סודות כמוסים אם למגירה הזו לא יהיה מנעול?

טוב, אז בחודשים האחרונים הלכתי למכון אברהמסון מתוך מטרה להפסיק עם סוכר וגלוטן אבל בפועל יצא שנגמלתי מסיגריות דווקא

לא ללא כמה תופעות לוואי, המשמעותית שבהן היא דיכוי מלא של הליבידו. כן, בחודשים האחרונים הוא פשוט מת. ניתקתי קשר עם כל מאהבי. מחקתי את כל הפרופילים ונפנפתי בחריצות כל בדל של אופציה למשהו חדש. 

היה שקט

היה נעים

ולא היה כלום לכתוב עליו

לאחרונה הליבידו משפשף עיניו, מפהק ומתמתח... 

אבוא, אם אבוא, כשתצא מהבית

כשתגור לבדך ותמתין לבואי

אבוא, אם תקרא לי,

זכה ונרגשת

עם תיק ונרתיק, בסומק פראי

כשאבוא, לא אבוא לביתה של אחרת

לא אבוא בהסתר

לא אבוא בהחבא

כשתמתין לי פנוי בלי טבעת עוצרת

אופיע 

אגיע

במתק ונהי

בינתיים ארקוד ואשמח כמה בא לי

אצא ואבוא בבתי יזיזים

אנחם את נפשי, את גופי שיחם לי

וכל מהותי רק לטוב ונעים

אָת בָּאָה אֵלַי מֵהַלַּיְלָה

מֵרוּחָהּ בְּנוֹזְלֵי אַהֲבָה יְבֵשִׁים עַל גּוּפֵךְ

עִצְרִי עַל הַסַּף, עִמְּדִי מְבֻיֶּשֶׁת

מֵחַלּוֹנִי אַבִּיט בְּךָ, יָפָה וְנִרְגֶּשֶׁת

עִם בֹּהַק יָרֹק בָּפָּנִים.

לֹא אֶעֱנֶה לְצִלְצוּל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת, לֹא אֶפְתַּח

אִסְפִי אֶת גּוּפְךָ, אֵת שָדַיִיך, מִמֶּנִּי וְהַלְּאַה

וְאֶת יָדַיִךָ

שֶׁרִפְרְפוּ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל עֹנֶג עַל גּוּפוֹ שֶׁל אַחֵר.

אין כמו לנהל התכתבות וירטואלית סקסואלית עם גבר יצירתי וחכם

את השיר הזה קיבלתי ממש עכשיו מ - BJ כתגובה על התכתובת בפוסט למטה (וזה אחלה כי יום שלם התייסרתי מהאפשרות שיממש את איומו וינתק כל קשר) אני צריכה לחשוב על תגובה הולמת, רעיונות מישהו...?