באת, קראת, הגב/י!

אבוא, אם אבוא, כשתצא מהבית

כשתגור לבדך ותמתין לבואי

אבוא, אם תקרא לי,

זכה ונרגשת

עם תיק ונרתיק, בסומק פראי

כשאבוא, לא אבוא לביתה של אחרת

לא אבוא בהסתר

לא אבוא בהחבא

כשתמתין לי פנוי בלי טבעת עוצרת

אופיע 

אגיע

במתק ונהי

בינתיים ארקוד ואשמח כמה בא לי

אצא ואבוא בבתי יזיזים

אנחם את נפשי, את גופי שיחם לי

וכל מהותי רק לטוב ונעים

הוא היה חמוד מדי ומקסים מדי זה ברור וזה מסוכן

ונשאר לישון

זה עוד יותר מסוכן

כי באמצע הלילה

במהלכה של השינה

מתישהו בין החלום החמישי לשישי

פשטתי את המגננות,

הן הציקו לי בצד ושכחתי, 

שכחתי שאני לא לבד

שיש פה מישהו

הסרתי אותן,

חשבתי שרק לרגע

והמשכתי לישון כאילו כלום, כאילו אתמול

אבל בבוקר, קמתי ערומה 

ופשוטה כמו ענף

כמו ספוג

נוחה להתרשם

אנשים ממלמלים - אנא מצאו עבודה שאינה מחייבת דיבור ממושך עם אנשים זרים בטלפון.

זה מטיש

או לחילופין קחו איזה שיעור או שניים  ב ד י ק צ י ה.

כומו שטרחתי לעדכן, לקחתי לי מספר חודשי שבתון, אולם ברם, גם לי יש אמא.

ואמא שלי, למרות שהיא בכלל מאוקראינה, היא פולניה גמורה ולכן מודאגת. היא מתקשרת שלוש פעמים ביום לקבל דיווח: האם שלחתי קורות חיים? מי התקשר? מה הוא רצה? מתי יש ראיון? האם היה? מה היה ומתי חוזה?

אני מנסה להסביר לה - "חוזה לך ברח ואני ב ח ו פ ש אמא" אבל היא בשלה.

מלחמת ההתשה נשאה פירות על עצבי הרופפים ואמרתי "הבה נגלוש מעט באתרי הדרושים, נשלח קצת שתרד ממני לפני שתתחיל להביא לי כתשורה, גזירי דרושים מהעיתון" אבל ממש מעט. אז נכנסתי ל runner, מלאתי טופס קצר והפלא וופלא טלפוני התלהט משיחות.

שום דבר פראקטי, רק השאלות הרגילות:

- מהת'עושה?

- כמה שנים?

- כמה לוקחת?

- בולעת?

ואני בדרך כלל עונה: ככה, ככה, ככה ולא מטעמי תזונה בריאה.

רק שמדי פעם השיחה נשמעת אחרת:

- בלללתועשה?

- כככפשושנים?

- בולעת?

מנסיוני אני עונה לפי הרצף

ובכל זאת

מעצבן

(להסברים, ראו פסקה פותחת)