באת, קראת, הגב/י!

וכל המשלחות, כן כל המשלחות 

צועדות בסך, מנופפות בדגלונים קטנים, מפריחות חיוכים גדולים - בלי בושה

רק חיימק'ה שלי, רק חיימק'ה שלי (והדרום אפריקאים)

זורק רגליו, לועס מסטיק וממנופף במצלמות קטנות של וידאו וסטילס

אתמול ראיתי טלויזיה ונהניתי רוב הזמן. לא תגידו, חצי שעה ערוץ 8 ושתי סדרות ב- BBC Prime. לא. ראיתי טלויזיה מסחרית - ערוץ 10 ואפילו כמעט לא זפזפתי.

אז מה היה לנו שם נעים?

הפרק הראשון של המתמחה, צייתה לחוקים של פרק ראשון בסדרת ריאליטי עד הפסיק האחרון. עכשיו, אחרי שהכרנו את הנפשות הפועלות, אפשר ללכת לקרוא איזה ספר ולחזור בפרק האחרון לראות מי שרד. שמתם לב שהעיפו את המועמד המשכיל ביותר והיהודי ביותר (דוקטור גולד)? הייתי אומרת שיש פה מסר מדונלד. מסר שקשור לאיזו נחיתות אגו קטנה או שאני טועה לגמרי והוא רכש גם תואר יחד עם חברת התעופה (היה מבצע, קנה חברת תעופה, קבל MBA. פסיכומטרי עלינו). הסינית המעצבנת תעוף בתוכנית הבאה או שתישאר עד הסוף להתמודד בדו קרב, נגד עגול העיניים מהאינטרנט.

וי וויל ווייט אנד סי (בעשותינו דברים אחרים).

התוכנית של אסף הראל, שאת התחלה שלה אני רואה מהאינרציה ואחרי האיכס השני, מעבירה ערוץ, הצליחה הפעם להשאיר אותי דבוקה ואפילו מחייכת. היה אברי גלעד הנעים, היה שיר משעשע שהוציא החוצה את כל הביקורות על המנחה עם הלוק הכי שטני דבילי (אם שטן היה מתמזג עם חננת מחשבים מצויה) ויותר חשוב, לא היו: מתיחות טלפון משעממות/ ראיונות עומק עם יושבי בית הקפה הסמוך לאולפן/ פיצוץ נייר כסף במיקרו. כן, כאילו פיטרו סוף סוף, את הילד המעצבן שהביא רעיונות אקספירימטיים. זה שאבא שלו מנהל התחנה אז חייבים לעשות כל מה שהוא אומר, אחרת המשכורת תיתקע בצינורות המקובלים לעד. העיפו אותו ועכשיו אפשר לייצר לייט נייט קצרצר ואיכותי.

חדשות הלילה ליוו אותי בכביסה/כלים/סידור תיק בית הספר של הילדים (הפנמתי את עניין החיטוט לצערי) ועדיין הצלחתי להוותר משועשעת. אבל זה תמיד.

הגראנד פינאלה - הוטל פרדייז, תפסה אותי בכלים מקוטעים (לסבן שלוש צלחות וכוס בהפסקת פרסומות ולהשאיר אותם להטמיע טעמים עד ההפסקה הבאה). תראו, אני די טירונה בריאליטי, נכנסת לז'אנרים לאט, אולי בגלל זה הסדרה הזו נראית לי אוטנטית. אין התחנחנות, מוציאים עצבים החוצה וכולם נראים ממש טוב (במיוחד הדוגמן החדש שהביא מהבית ביצים מברזל והעיף את זאק השחצן).

לקראת סוף התוכנית של אסף הראל, הוא הביא את אלג'יר ומרח אותה בסופרלטיבים. עם השוט הראשון על הלהקה הזו, נדם ליבי ונדמה לו כאילו חזר לאמצע שנות השבעים תחילת השמונים. מה זה?

מה התספורות האלה? הבגדים? המילים?

שוב

ה-מ-י-ל-י-ם?

הם שרים בעברים ולמרות רעש הרקע, עדיין אפשר להבין את המילים אם כי קשה להבין למה לא מחקו אותם מייד.

אלג'יר מביאה את הטקסט הכי מניפולטיבי-מכוון-לנערות-מתבגרות שראיתי מאז "מלי יא מלי תפתחי את הרגליים לשבעה מדוכאים...". מיני אופרת רוק מהסוג שלא עושים ובצדק. כן, הגעתי לזה בסוף - אופרת רוק בעברית, זה מה שראיתי שם, שמולחנת נפלא ומתומללת מזויע. וגם להסתפר לא היה מזיק להם.

כרגיל באינצידנטים כאלה, המתופף נראה ממש טוב וגם זו נחמה.