באת, קראת, הגב/י!

החודש הקודם היה מלא מלחמות. נלחמתי במחשב שלא היה מוכן לעבוד, בשום פנים ואופן.

נלחמתי בסיגריות, שנדבקו לי לריאות כמו מסטיק משומש ולא היו מוכנות לעזוב אותי בשום פנים ואופן

ונלחמתי בפחממות, אבל זו מלחמה יומיומית.

לגמרי יומיומית. בערב הייתי מכריזה: "מחר דיאטה!" ולמחרת פותחת את הבוקר עם רק שוקולד קטן. הכי קטן. וסיגריה. ודיכאון מצטבר כי לא הצלחתי כלום ובכלל החיים במיץ של הזבל ואני גם מובטלת - שוב - בנוסף לכל.

זה רק נראה כמו פוסט של רחמים עצמיים.

כי לפני שבוע בערך, אחות ילדה תינוקת מתוקה לגמרי - היא קראה לה דנה - ישנתי איתה לילה ביולדות ולמחרת הפסקתי לעשן, הפסקתי לאכול פחממות והפסקתי לנסות לתקן את המחשב הישן הדביל וקניתי לי אחד חדש במקומו.

זה רק נראה "אושר ועושר עד היום הזה"

כי אני רוצה לעשן 100 אולי 200 פעמים, ביום.

ואני לא ממש רוצה פחממות אבל אף אחד לא יודע מאיזה צד זה יתקוף

רק להיום

רציתי לכתוב מאמר 1000 מילה על הנושא למעלה

אבל למה לטרוח