עצמי.
לחזור לתיאטרון או לא.
מצד אחד אין לי זמן. או לפחות לא יהיה לי זמן - אני מתחיל ללמוד ל50 סמ"ק, ואז אני יעבוד, וימבה בגרויות, ואלוהים יודע מה.
מצד שני תיאטרון זה החיים שלי.
כל פעם שאני הולך לבקר אותם דוקר לי הלב לראות אותם נכנסים לסדנה, ומצד שני לראות את עצמי חוזר הביתה או לאמשנה לאן.
אני מת לחזור לשם.
יש לי כ"כ הרבה זכרונות טובים משם.
אבל אז אני חושב,
אולי יהיה חרא?
וכל הזיכרון הטוב הזה ייהרס?
ואז מצד ראשון, אף פעם אף אחד לא הצטער לחזור לעוד שנה. אלא להפך, כולם רק עצובים לעזוב. עד כדי דמעות אפילו.
באמת שאני צריך את הדעה שלכם
הצילו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
