הרגע, ממש הרגע,

סיימתי לכתוב את שלושת הבתים שאני הכי גאה בהם.

אביב גפן - השיר שלנו

זה ממש מוזר.

אשכרה דופק לי הלב בגלל זה, התרגשות מהולה באושר.

רק היה לי נושא, בלי מילים.

כתבתי 2 שורות ונתקעתי.

החלטתי לעצום עיניים ולרשום כל מילה שעולה לי לראש, ופשוט עשיתי את זה.

המילים באו שחור על גביי לבן, במן פונט מוזר כזה. כמו בטריילרים לסרטי אימה, עם מלא קווים שחורים כאלה שקופצים בתוך הרקע הלבן.

ופשוט רשמתי. ואני כ"כ גאה במילים האלה.

זה דווקא כן יהיה השיר שלנו.

איזה יופי,

אני יכול לישון סוף סוף.

לילה מצויין.

שעות של עבודה.

השקעה של זמן, כאב ראש ובלאגן.

אני לא אומר שזה לא היה כיף, כי זה כן היה.

המון כיף.

אבל עדיין.

ויצא חרא.

פשוט חרא.

הסרט יצא חרא.

כוסאומו.