את מתעוררת בבוקר באיטיות.
נותנת לעצמך עוד כמה דקות מתחת לשמיכה החמה.
שקט בבית.
רק הרוח בחוץ מייללת כמו חיה פצועה, שורטת את החלון הסגור.
את מכינה לעצמך כוס תה חם ומתיישבת מול המחשב.
עוברת על החדשות, לא בטוחה אם הן עצובות יותר או מצחיקות יותר.
קוראת מיילים ומכתבי שרשרת מגלעד שליט ומחברה שלך.
פותחת גלגלצ.
תמיד כשאת פותחת גלגלצ יש שיר שאת אוהבת.
את רוצה לצאת החוצה, אבל את לא יכולה.
בחוץ נופל גשם של טילים וגשם של טיפות מים.
את עלולה להירטב.
אז את רק מציצה מבעד לתריס החצי-פתוח.
הקור צורב בעינייך, חודר לעורך. מאיים להתיק עצים איתנים ממקומם.
ואז את קולטת שחורף בחוץ.
בחוץ קור מקפיא עצמות
והלב שלך
נמס.
נמס מהידיעה שמטר כבד של טילים ומטר כבד של טיפות נופלים שם בחוץ, כי חורף.
וכי אין מה לעשות.
נמס למראה הכביש הרטוב והרחוב הריק, כי חורף.
נמס למשמע שיר עצוב שהקשבת לו כבר מיליון פעם, אבל עכשיו הוא נשמע בדיוק כמו בפעם הראשונה, כי חורף.
נמס מגעגוע שמציף אותך פתאום, אולי כי חורף.
אולי כי בשבוע שעבר פגשת אותו ברכבת, אחרי כמעט שנה שלא התראיתם. והסתכלת לו בעיניים.
אולי כי את בחופש, שאת לא מנצלת כמעט, כי חורף.
הלב שלך נמס כשאת סורקת בעינייך את דפי הספר החדש שהתחלת לקרוא לפני כמה ימים, כשאת מעבירה את אצבעותייך על הכריכה החלקה שלו, כשאת שואפת את ריח הדיו הטרי בין דפיו.
אין כמו לקרוא ספר טוב בחורף.
נמס כי חנוכה, והנרות הצבעוניים שדולקים בחנוכייה יפים בעינייך עד כאב.
כי קריסמס, ובטח הרחובות שם לבנים מבריקים, מקושטים בעצי אשוח ונורות צבעוניות ויש אווירה כזאת של חג, כמו שרואים בסרטים, וכולם אוהבים את כולם.
נמס מלהיות עם האחיות הקטנות שלך, כי חורף, ולהבין כמה הן הספיקו לגדול מבלי שתבחיני.
נמס, כי החורף כבר כאן, וסימן שעוד רגע את משתחררת מהצבא, , מי היה מאמין?
נמס, כי כשאת נזכרת בשנה שחלפה, את מבינה כמה עברת. וכמה שהשתנית. וכמה שהתבגרת והתחסנת.
נמס, כי תכף מתחילה שנה אזרחית חדשה, ולך אין מושג איך היא הולכת להיראות.
נמס, כי פתאום את צריכה לקחת החלטות שילוו אותך כל חייך, אין מקום לטעויות.
נמס, כי את מקבלת הודעה שגורמת לך לחייך ומבינה כמה את אוהבת את האנשים בחייך, כמה שהם יקרים לך.
נמס, כי פתאום יש לך זמן לחשוב.
ואת נעשית דביקה ונוסטלגית ומלנכולית.
והיי, עוד רגע את בת 21, את חייבת להתגבר על כל העיניין הזה עם החורף.
ואת חייבת
חייבת להפסיק להתגעגע כל הזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
