אז מוזר לי .

עם הכל , הזמן האחרון הזה .

איך שהכל מתגלגל

כבר דיברנו על זה שבחיים , פעם ככה ופעם ככה , כן אני מודעת ,

אבל זה באמת מוזר לי .

נזכרת בלפני שלושה חודשים אחרי שהייתה לנו את השיחה ה- הכי מוזרה שלנו , טוב אולי לא הכי , בין הכי מוזרות שהיו לנו . . .

נזכרת שאמרתי לך שזה מוזר לי , אבל שאני אנסה להתרגל , אפילו שיקח זמן ואתה בתור תגובה ראשונית אמרת בכלל שאתה לא מבין מה מוזר פה , בתור תגובה משנית  אמרת שאין בעייה , שאני אקח תזמן  שאני צריכה .

ובזאת סגרנו את הנושא , אבל חשוב לציין , שאצלי הנושא נשאר פתוח לרווחה ואף רחוק מלהיסגר , או משהו .

מוזר לי ההתנהלות הכ'כ דפוקה של הקשר הזה , שלנו .

ואני יודעת שתגובתך תהיה ; שמהי בעצם התנהלות תקינה למע' יחסים ?

תגובתי תהיה ; ..* המהום , גמגום * אתה לוודאי צודק , .

מצד שני פאק , איט .

יעני תכלס , זה לא מתיישב לי טוב , עדיין , האני ואתה הזה . אני בכלל עוד לא החלטתי אם אני סומכת עלייך .

לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אירוניה , אבל המעין אירוניה שבעניין הוא כשניהלנו את השיחה , קפצתי בקריאה ברורה ובטוחה לחלוטין שאני יודעת על מה אני מדברת , לבעצם מה , שאין לי מושג קלוש מהחיים שלי !

וכשאני חושבת על לפני שנה + , על הקשר הרציני האחרון ובעצם גם הראשון , נזכרת ב ' לקראת הסוף '

אני רק נזכרת בהרגשה של , לא רוצה חבר . רוצה לבד , רוצה שקט .

כאילו , באמת . בעצם לא כאילו אלא , באמת , ואני באמת שלא אוהבת אותך , שלא תטעה לרגע . .

מצד שני , והנה אני חוזרת לנק' הפתיחה , שהכל כ'כ מוזר .

עכשיו אתה צץ בחיי , לא יודעת איך נשבתי כך , עוררת בי מעין רגש בתרדמת כבדה של כמה חודשים חזקים .

והנה הפאקינג אירוניה המזדיינת ( ותסלחו לי על השפה אבל ,) שזה לא נועד להיות ! הא ! עד שהחלטתי לסגת מהצהרותיי הפומביות , להכניס את הזנב לבין הרגליים ולהגיד , אוקי אמא , צדקת ; never say never !

אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שנפלתי על בחור מוסרי . ובאמת , ככה לשחק ברגשות ?! מלוכלך !

אז למרבה הפלא , אני יודעת שיש מישהו שיושב למעלה , ופשוט עושה ממני צחוק . להנאתו הפרטית שלו .

אז רק שתדע , שאם במקרה תקפוץ לאזור 111472 , ותקרא את זה , ואז תדע שהנה , שאני כותבת פה את מעללי ובעצם בדיוק את הנק' שרצית שאכתוב ואדון בה , תדע שזה בכלל לא מצחיק , ואף לא מבדר קלות אפילו !

וזה הרי מובן מאליו שצריך לקחת את החיים בהומור אחרת מה הכל שווה ?

אבל לי כבר נמאס לצחוק . וכן אני אפילו עוד לא בת 18 אבל זה מה יש ; נסיון מחורבן בלי שום טיפת מוטיבציה להמשך הלאה , וכן אין מה להיות בשוק .

ומצד שני אני כבר תקועה על הפוסט הזה בחוסר זרימה מטורפת ,

ויושבת וחושבת כבר איזה רבע שעה אם להוציא את הפוסט או לא .

את התשובה אתם כבר יודעים .

.

וחוץ מזה חזרתי לא מזמן מהעבודה אז אל תקחו אישית . כבר לא השעות שלי ביום

.

באמת שפאק איט

נטליינה . ^^