לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Die and let Live


We're All Stars Now, In The DoPe ShOw

Avatarכינוי: 

בת: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2007

ללא סיבה.


באמת שאין לזה סיבה ממשית.

אבל אני מרגישה סגורה, מרוחקת, בפני כולם מאופקת.[זאת אני שהתרחקת, או שאלה אתם?]

רק עכשיו הבנתי עד כמה העיצוב שלי מאפיין אותי.

עיצוב שמח והכל, אבל התוכן, קר, אדיש,אפילו מתבכיין קצת...

אני אעדיף להתעלם מהתגובות שלכם. זה לא מאדישות, זה פשוט מהחפירה שהבאתם.

"יש דברים יותר גרועים" "את לא הכי מסכנה"

אני יודעת, אבל מצטערת, אני מרגישה את הכאב של עצמי, לא של אחרים.

לא אכפת לי ממלחמה, לא אכפת לי מכלום, בקושי מעצמי.

בקול חנוק אני מנסה לקרוא, בעיניים דומעות קשה לראות.

נמאס כל שניה לגנב את המשקפיים. נמאס להרגיש כאב עמום.

כאב שדוקר, מכאיב, מזכיר לי כל פעם מחדש - שמנה דפקנית זבל נצלנית כלבה שרמוטה- זאת אני.

אני לא גאה, אני מאוכזבת.

מאוכזבת כי זה מה שלמדתי מהעולם.

אבל שכחתי פרט אחת.

לכונפות שום דבר לא מסתדר.

הייתי רוצה רק לשבת, להתכרבל לתוך כדור ולשתוק, אבל אתפוצץ, למליון חלקים, ורסיסים קטנים ושבורים.

ואף אחד לא יאסוף וישמור אותם. יאספו אותם, וידחפו מתחת למיטה.

אני לא יודעת כמה זמן אוכל לשתוק.

אני לא יודעת.

נכתב על ידי , 8/1/2007 16:03  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Explotion ב-17/1/2007 07:23



49,769

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSleepySheepy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SleepySheepy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)