אתה פגעת בי, אתה לא יודע עד כמה, ממציא עליי דברים בלי לברר, בלי לבדוק את העניין סתם לפי תחושה מוטעית, מתעלם מהאמת בצורה כ"כ ברורה, אני לא אמרתי את זה בחיים, ואני גם לא אגיד, ואתה בחרת להאשים אותי.
פעם אחרונה שאדבר עליך, ופעם אחרונה שאני דיברתי איתך היו ההחלפת מילים אתמול.
ובקשר אליך, אני לא מבינה אותך לפעמים, הטעויות שלי כאלה נוראית? הטעויות שלי מקריות, ואם אתה רוצה להרוג אותי לאט לאט, אז הנה הצלחת.
[פעם שלישית ביומיים]
אני לא מבינה איך זה שאף אחד לא מסוגל להבין אותי, אף אחד לא נמצא איתי באותו ראש.
הראש היחידי שיש לי משותף עם אנשים זה הראש שאני מפילה.
הגוף שלי כ"כ מטונף עכשיו מבפנים שאין יותר דרך לנקות אותו,אבל היי, אלכוהול מחטא לא?
הנשימות כבדות, חונקות, המראות שמולי מתפוצצות לנקודות קטנות, לאט לאט אני מאבדת הכרה, וחוזרת לחיים, הדמעות זולגות בלי סוף, והאוויר לא נכנס ולא יוצא מהראות.
גוש כבד שנתקע באמצע הדרך חוסם. נמאס לי מההתקפים האלה, אני צריכה ללכת לרופא]
אני צריכה לישון, לישון ולא לקום.
אני לא מבינה כלום בקשר לעולם הזה, אני לא מבינה למה דווקא אני, הייתי רוצה להיות בתוך גוף אחר, רק לחמש דקות, אולי אז אני אבין.
יהיה קשה לי לאבד אותך, אני רק חושבת על זה ואני כבר מתגעגעת, למרות שלא יוצא לנו לדבר הרבה בצורה יוצאת דופן, למרות שנראה לך שרוב מה שאמרת לי לא גורם לי למחשבות, זה כן. וזה בעייתי, כי אני לא יודעת מה לעשות.