Die and let Live
We're All Stars Now, In The DoPe ShOw |
| 6/2007
אויש נו.
כמה אפשר לדבר? בלי לנשום לרגע אחד.
להכנס לדברים אחת של השניה, ולפגוע אחת בשניה.
הכל פה הלך לקיבינמט, כל מה שאהבתי פעם נעלם,
אולי זה כי אסור לי לעשות את הפעולה הזאת?
להה...לא נראה לי, בלי שום קשר לזה הכל קורה,
כ"כ הרבה שתיקות, וצביעות,
במקום להגיד פשוט מבליגים, כי אין כוח,
מה לעשות אנשים עייפים.
אני מכור, אני גמוראבל רואה נכוןהדפוק הזה עושה לי טוב.
אם רק היה לי אומץ להגיד את זה ישירות,
אם רק לא הייתי מפחדת מהתוצאות.
ולבעיה אחרת, מאיפה אני משיגה פאקינג 200 שקל?!
לכל אחד יש את הבעיות שלו, אפילו לי,
אבל למה זה נראה כיאלו אין מי שיקשיב,
שמסביבי אנשים אומרים שאפחד להם לא מקשיב.
אם לא מקשיבים לא לי, לא לך, אז מי מדבר?
אני חושבת על הטעויות שלי, ומגלה מסקנה אחת
זה הכל באשמתי
כמעט כל בעיה שהייתה לי הייתה יכולה לא להיות,
אם רק הייתי חושבת קצת, אם רק הייתי מקשיבה.
אבל אני פאקינג בלטה, לא מקשיבה לאפחד.
עכשיו אני רשמית יודעת,
זה לא הדודא,
זאת אני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
