שבוע שמירות בקיבוץ מנרה בצפון, 150 מטר מגבול לבנון. 4 שעות שינה בין שמירה לשמירה והמון שיחות.
ערפל כמעט תמידי, גשם ואפילו קצת שלג!
הייתה חוויה.
74-75 Connells
Got no reason for coming to me and the rain running down.
There's no reason.
And the same voice coming to me like it's all slowin down.
And believe me -
It's not easy, nothing to say 'cause it's already said.
It's never easy.
When I look on in your eyes then I find that I'll do fine.
When I look on in your eyes then I'll do better.
זה בשבילך אני יודע שההבנה תכה בך בסוף-
עיניי השקד שלך-
נגיעה,
יד מלטפת לחי,
נגיעה,
הנקבוביות על העור מצתמררות.
עיניים עצובות,
שקד הזוכר יותר מדי.
השורשים היכו באדמה
עמוק, עמוק.
יותר עמוק מהשבר הסורי אפריקאי.
עיניים עצובות זוכרות,
לכלוך, גועל.
כתולעים האוכלים לאיטם את פגר היעל,
סעודה ישנה של נמר שנכחד כבר.
עיניי השקד היכו שורש בקדימה של המוח מאחורי העיניים.
שקדיה שכמותך,
נטועה וקמלה.
הוציאי שורשים ותני דרור לנדודי
הלא מוכר.
חשפי בהדרך את לבלובך הסגלגל
ועינייך העצובות ישובו לצחוק.
נצנוץ נקי ליד האישון.
מה יפה היא פריחת השקד.
תמונות ישנות וחדשות שמצאתי כשהעברתי קבצים מהמחשב הישן לנייד החדש (בסדר כרונולוגי)
ישן מאוד ולא רלוונטי





בין התספורת לצבא









(שבועיים לפני הצבא, המוהאק לפני הספיחס)

המסיבת גיוס (כל החברה)

אחרי הגיוס



(מסע בעקבות לוחמים ברמת הגולן, אני ועוד שתי חניכות)



כל הקטע של התמונות קצת מפגר אבל סתם בא לי, כל השמירות טחנו לי ת'שכל P: