| 4/2009
ליל הסדר ביום רבעי אני אעבור לפלנטה אחרת. זה יהיה מרחק נסיעה קצר מאוד, אולי 40 דקות, לא יותר, עד שאני אנחת, אבל אני אקבל אפשרות לספוג את האווירה כבר מהדקות הראשונות של המסע. בעולם הזה יהיו הבנים לבושים בחולצות לבנות ומכנס שחור לרוב, עם כמה שיתעקשו על ג'ינס גם בחג, אצל הבוגרים יותר יתשתלשלו הרובים מהרצוע התלויה על הכתף או במלוכסן לרוחב הגב. הבנות יהיו לבושות בשמלות בשלל צבעים , לרוב בהירים, הם יתהלכו ביחד או מחולקים למשפחות ברחובות של ישוב מגודר שכמעט כל בתיו לבנים חוץ מהקראוונים החדשים, ופסגות הבתים עשויים מרעפים אדומים כמו באירופה הרחוקה. אנשים במדים מחאקי עם רובים ומשקפות יעמדו במגדלים מסביב לישוב, ורכבים ירוקים של צבא וביטחון יסובבו בכבישים "צירים" במחוזות אלו. בעולם הזה ישלטו חוקים בלתי כתובים שידועים לכל תושביו, בני אדם בו יתחלקו בעיקר לשניים "יהודיים" ו "לא יהודים" מבין השניים יהיו כמה וכמה סוגים האכזרי שבהם והקרוב ביותר גאוגראפית יהיו הערבים, שם גנאי , ואימה גם יחד, אויבהם המושבעים של היהודים, יש אבל לא יהודים טובים מאוד, אלה החברי הנוצרים הפרוטסטנטים מאמריקה שבאים מדי פעם לעזור ליהודים במלחמת הקודש הנצחית שלהם נגד הערבים, ותורמים פה לאמצעי ביטחון משופרים שם לקניית קרקע, בתקווה לזרז את מלחמת גוג ומגוג המובטחת שבה ימותו מרבית הילידים והשאר ישתחוו לישוע כשירד עם ירושלים החדשה באש. בעולם הזה יש גם יהודים טובים, זה הרוב המוחלט, ויהודים רעים בני הערב רב, שלא מבינים את מה שקורא, המתיוונים המודרניים, שסוגדים לאלים החדשים של הוליווד במקום לאלוהי אבותיהם. תושבי היישוב כולם אנשי מעלה, אנשי ערכים, שבאמת רוצים לעשות בעיקר טוב, רק להבנתם הוא כולל מעט רע, כדי להיות באמת טובים צריך לדעת גם להיתאכזר, כלפי האכזרים, כדי לא להוציא את זה בסופו של דבר חלילה על הרחמנים. האנשים בעולם הזה מלאים תחושת יעוד, ושליחות, הם ההולכים לפני המחנה, והם מקימים את האידיליה , קהילות של אנשי מעלה, שבונים חברה טובה ואחרית ערכית ומתחשבת.
העולם הזה יהיה שונה כל כך מהעולם שלי, עולם של כפריים שחיים תחת משטר אימה שכל חייהם על כל הביטיהם נשלטים על ידי מכונה לא אנושית שחזקה מהם בהרבה, מכונה אותה הם למדו לכנות כיבוש, עולם שבו בני אנוש נחלקים לשווים פחות או שווים יותר לפי שפה , עולם של אימה אין סופית, שבו אתה לא יכול לבטוח בשום מקום ובשום דבר שיציל אותך מההשפלה , מהחומות המוקמות אל פתח ביתך,מכך שלא תיקלע לחילופי אש שלא תעלה על הכוונת של הצלף הלא נכון, עולם שבו אתה נאלץ להיתחנן למקום עבודה מאותם האנשים שמכריחים אותך לעבור את הגהינום הזה יום יום, עולם שבו יש אנשים אכזריים שחומדים את אדמתך ורואים את עתיד ילדיהם על חורבות הכפר שלך, עולם של ביזה, ושוד לאור היום שניקראים ממשל, עולם שלא מבין אותך את תרבותך את מסורתך.
איכשהוא העולמות האלה קיימים במקום גאוגרפי אחד.
אבל זה יהיה ליל הסדר אצל המשפחה שלי בשילה.
| |
| |