ללכת לחוד, להיות ביחד - זאת הייתה הססמא של המהפכנים ברוסיה לפני המהפכה הגדולה של 1917, ורבים יגידו שהבעייה עם המהפכה התחילה כשהבולשביקים עזבו את המחוייבות הזאת לטובת מה שהם האמינו הייה הצורך של מעמד הפועלים במפלגה אחת וממושמעת שתשמור על המבצר המהפכני מפני המתקפות של עולם קאפיטאליסטי עויין עד לפריצתה של המהפכה העולמית המיוחלת
היום קבוצות ההתנגדות לשלטון ההון והמדינה הן הרב גווניות והצבעוניות ביותר מבין כל תנועות המחאה שההסטוריה העלתה על בימתה. קראתי עכשיו את החוברת של המשטרה הגרמנית על ההתמודדות עם המחאה נגד פסגת נאט"ו , חוברת שהודלפה באדיבות שוטר כלשהו, הייה שם פירוט די ממצא של הקבוצות השונות והבלוקים שישתתפו במחאה, כדי לסקור את הגדולות שבהם בקצרה נדרשו כ מאה עמודים. הרב גוניות הזאת מסתברת כאסטרטגיה הטובה ביותר של המהפכנים מזה דורות, מכמה סיבות, ראשית למשטרה יש פרופיל רחב מאוד של מועמדים להיות "עושי צרות" וככל שהפרופיל הזה גדל ומתגוון קשה לשוטרים יותר לעצב לעצמם סראוטיפים שיעזרו להם להבדיל את המהפכנים משאר האוכלוסיה הכללית
ומה שלא פחות חשוב זה פותח מיליון דלתות בו זמנית לאנשים להיכנס לתנועות השונות, כי זה לא שההתנגדות בנויה אז מסוג אחד של בני אדם, שמתלבשים בשחור
אתה פועל ? אנחנו פועלים
אוהב לצחוק ? גם אנחנו
אתה יהודי מאמין, גם אנחנו
אוהב לתופף ? גם אנחנו
אוהב לרוץ בעירום ? גם אנחנו
וכולי וכולי, ככה זה יוצר בו זמנית מחאה חסרת פנים ומלאה במיליוני פנים שונות וככה הכי קשה להכיל אותה, המשטרה נאלצת להכריז על עוצרים כללים, שטחים ללא מעבר, בדיקות ראנדומליות של אנשים ברחוב בימים של אירועי הפגנות המוניים, והרבה מאוד אנשים נחשפים למעדל האלימות של השלטון מה שמקרב אותם להיות חלק מההתנגדות אליו.