פלסטין יקרה אני מתנצל כל כך, שישנתי היום בשעה שהייתי צריך לעשות את דרכי
אלייך, זה טיפשי להגיד במיוחד לך ששינתך נטרפה כה הרבה ואת כבר לא זוכרת
מתי זה נמת שנת ישרים, מתי לא היתה זאת לינה קצרה בחטף בין קרבות,
ומאבקים, אישיים וכלליים. ראי נא זאת פלסטין אני מתנצל מעומק ליבי, על פי
דין, אני מכור לך, בדין עבד, ואין לי הזכות למותרות ואין לי את הזכות
להגיד מתי ולמה, ולא, בעיקרון עליי להיות שם כשאת קוראת לי. ואת צודקת
כשאת אומרת שהחוב ארוך וקשה לתשלום, ותקופת חיים לא תיפרע את מה שנלקח
ממך. לכן פלסטין שלי אומר לך זאת אני שלך עשי בי כרצונך, אם דרוש לך כוח
אתן, לא אחסוך. אם דרוש לך זמן הוא שלך, אם דרוש לך יותר רק תגידי, ואל
תבכי פלסטין, מהגז המדמיע, דרך הענן של הגז בין כדורים ששורקים בין
מחסומים נפרשים ועם כתרים נושמים בשעה שנופלים לך בנותייך ובנייך ראי את
חולשת הכובש את הפחד בפניהם של חייליו את חוסר העונים של שליטיו, ראי מבעד
לכל אלה את החופש שנשקף, אך פלסטין שלי אני מקווה שאמצא ראוי לחגוג איתך
את שמחתך. ושוב אני מתנצל מאוד. בהצלחה לכולם באום סלמונה היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: