השוטרים בלונדון עוד יחפשו הרבה תרכובות כימיות, וירוסים ביולוגיים, שאריות של פלוטוניום וקוטלי אדם אחרים, אולי ימצאו משהוא מהרשימה של החשודים הרגילים, אולי יגלו משהוא אחר. ננו רובוט שמרוקן חלל כלשהוא מחמצן למשל, אבל גם אם לא , מעברו מהחיים הארעים האלו לחיי הנצח , קשור ישירות לבירה הקפואה של רוסיה, ולהפסד המהדהד שלו על השליטה בה. מותו של בריזובסקי גרר בדרה של שידורים מיוחדים בטלביזיה הרוסית. עצם ההודעה על מותו שודרה מייד במהדורת חדשות מיוחדת. ואחריה התחילו סדרת סרטי ההשפלה שהוכנו כבר מזמן בערוצים שפעם הוא היה הבעלים היחידי שלהם. אבל לא מדברים סרה במתים, בטח לא בכאלה שלמרות שבחרו לעבור לדתו של ישוע, נולדו וגדלו כיהודים. זכה ברוך אברמוביץ', בשכל טוב, ובראש עובד. סיפור קצר על מכינציה פוליטית אחת שכמעט הצליחה.
ב2004 היו ברוסיה בחירות לנשיאות. המועמד המוביל ולדימיר ולדימירוביץ פוטין עמד להיבחר ללא יותר מדי זיופים. מולו התמודדו הקומוניסטים, לראשונה נציג המפלגה הסוציאל דמוקראטית שיזכה להישג מרשים בבחירות לפרלמנט ב2012, ושלל דמויות מענינות אחרות, אחד מהם, מזכיר לשעבר של מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית, איבן פטרוביץ' רבקין, היה המועמד של בריזובסקי. בפברואר 2004 הוא נסע לקייב, שבה למשך כחמישה ימים הוא נעלם. כשהוא צץ ב10 בערב כעבור שישה ימים במוסקבה הוא הסביר שנסע להינות ממזג אוויר חמים יותר מזה שבמוסקבה, ונעלם כי סגר את הטלפונים שלו כדי שלא יפריע לו. אף אחד כולל לא אישתו מסתבר, שהספיקה בינתיים להגיש תלונה על ההעלמות למשטרת מוסקבה. כידוע אבל מוסקבה לא מאמינה. לא לדמעות, ולא לזה שפוליטיקאים שהנשים שלהם מגישים דוח על ההיעלמות שלהם באמת פשוט שכחו להדליק את הפלאפון שלהם. היו מי שהרהרו מה היה קורה לו הוא היה לא חוזר כלל . למודי ניסיון עבר, וכדי לשמור ולו גופנית על המועמדים למשרת הנשיאות , החוק הרוסי מחייב את כל המועמדים לבחירות להיות שומרי הראש הקשוחים ביותר אחד של השני. החוק קובע שאם אחד מהמועמדים חווה התנקשות בחייו, בחירות אוטומטית מטבטלות , נקבעות בחירות חדשות שאליהן אסור לאף אחד ממשתתפי מערכת הבחירות הקודמת להיתמודד. והחוק לא מוציא מין הכלל הזה את הנשיא המכהן. נגיד שהבחור היה נעלם ומופיע רק לאחר שנה. פוטין היה נאלץ לפרוש מהמירוץ ומכאן והלאה העט נתונה לכתיבה של כל תרחיש אפשרי....
חוץ ממוח לפחות הייתה לו גם נשמה. במכתב שהוא שלח לפני מספר שבועות לכתובת החשובה ביותר במוסקבה, הוא כתב לפוטין שהוא מתגעגע מאוד לרוסיה. שכל העושר של החוזה שלו בחו"ל לא שווה לא דבר, ושמעל הכל הוא הייה רוצה לחזור למולדת שלמענה הוא מוכן לעבוד בכל תפקיד , ושהוא שגה פעמים רבות במהלך הקרירה שלו ושהוא מצר על כך מאוד , והיה שמח אם היו מאפשרים לו לענות בהגינות לכל האישומים בשפה היחידה שבה הוא מעוניין לעשות את זה.