זה באמת לא מי יודע מה כיף להרגיש אשם, הייתי צריך חהיות לפני שעה וחצי במכללת המורים - דויד ילין בירושליים כדי לחלק פליירים ולהזמין את התלמידים שם שיצאו לאחר הלימודים למציאות שבה אם ייושם דו"ח דוברת כבר לא יהיו אירגוני מורים או איזשהו כוח שיוכל לדאוג להם, להילחם נגד הדו"ח ונגד ההשלכות ההרסניות שלו על החברה הישרלית. החברים שלי מין הסתם כן היו שם בזמן וזה יכול להסביר את 7 השיחות שלא נענו בפלאפון שלי. הם בטח כועסים והעיניין הוא שהם צודקים, זה באמת לא בסדר. הייתי צריך לעשות הכול בשביל לקום בזמן. אחרי שהלכתי לישון בשלוש בערך לא היה לי כוח לקום כשהעירו אותי ב 7 וחצי אז ביקשתי מאמא שלי שתתקשר להעיר אותי ב 8 וחצי אבל מסתבר שהרעיון לחבר את המכשיר של יס לשקע של הטלפון לא היה מי יודע מה יעיל בשביל זה, זאת אומרת זה היה חיוני בשביל להזין קודים שונים שיאפשרו לי לראות יותר ערוצים אבל מסתבר שמכשירים של יס לא מצלצלים כשמתקשרים אליהם. טוב נו אני אתנצל ואקווה שהם יסלחו לי איכשהו. בכל מקרה אני זז עכשיו לירושליים יש לי עוד שיעור ערבית בערב והרצאה על קובה אולי אחר הצוהוריים וגם אני יכול ללכת לחברות כוח אדם שונות בבירה... אולי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: