הפאב המקומי היחיד בצורעה, הקיבוץ שליד בית שמש שוכן לרוע המזל איזה 7 קילומטר מחוץ לקיבוץ, באמצע צומת שבין כל שאר השמות שלה נקראת צומת שמשון. למה אתם שואלים ? ובכן זה סיפור די ארוך שתחילתו בשופט הידוע שימשון. הפאב נקרא "בין צורעה ואשתאול" ויש בו בר די צנוע עם מבחר משקאות צנוע עוד יותר, ולמעשה האטרקציה היחידה של המקום היא שולחן הביליארד המקומי. מה שהביא אותי לבר הזה הייה כמובן שיחה על אפריקה שהתחילה במונית שירות לבית שמש מתל אביב לפני כמה שבועות. קראתי ספר אפריקאי כלשהו ואשה כלשהי שישבה לידי התענינה מה אני קורא ואז התחלנו לדבר ארוכות על אפריקה ועל למה זה חשוב ללמוד עליה יותר, ומאחר והיא הייתה צריכה לרדת לפניי היא אמרה שתתקשר להזמין אותי לבירה פעם כדי לדון באפשרות שאני אתנדב באישהו פרוייקט הומניטרי של "לתת" באפריקה.
אחרי השיחה אם האשה שאמרה כל הזמן שאני מזכיר לה את החבר הרוסי של הבת שלה, נשארתי עוד קצת בבר, והחולצה האדומה שלי עם הכיתוב השחור הבולט "מאבק סוציאליסטי" משכה אליה תשומת לב מסויימת. יכול להיות שבגלל ששתיתי יותר מדי ויכול להיות כי לא היה לי מה לעשות החלטתי לנסות את מזלי בשולחן הביליארד או הסנוקר איך שאתם קוראים לו המקומי. הרעיון התברר בדיעבד כלא הכי מוצלח, בין השאר כי אני לא ממש יודע לשחק, חבר שלי ניסה ללמד אותי לשחק ברוסיה בשנה שעברה, ולכן אני יודע את הכלים לכל הפחות, אבל לשחק לא ממש. אחרי שהפסדתי במשחק הראשון ובטעות סרסתי משהו במשחק השני (הדחיפה של המוט אחורה היא דבר די מסוכן אם הוא מכוונן בטעות לאזור רגיש במיוחד של מי שעומד מאחוריך) החלטתי שהגיע הזמן לדון בעתיד התנועה הקיבוצית, נושא שבו ללא ספק אני מתמצא יותר מאשר ביליארד.
משיחה קצרה עם בנות הקיבוץ התברר, שלקיבוץ שלהם יש היסטוריה די ארוכה. העיר צרעה הייתה בעלת מיקום אסטרטגי מדהים: היא חלשה על אזור בית שמש, על הדרך הראשית העולה מחוף הים אל גזר, לכיש ועמק אילון, וכן על אחת מהדרכים המרכזיות העולות מן השפלה ירושלימה. צרעה נזכרת לראשונה הרבה לפני אזכורה בספר יהושע, במכתבי אֶל-עַמָארְנַה, מן המאה ה-15 לפנה"ס. שם היא מתוארת כיישוב בתחומי ממלכת גזר (הנמצאת בעמק איילון, בצמוד ליישוב גזר של היום). באחד המכתבים, פרעה אַמֶנְחֹתֶפּ השלישי מספר כי בני מלכילו מלך גזר, כמעט נהרגו בידי בני עָפירוּ - אחד מן השמות המצריים המתארים את 'שבט העִבְרִיים מכנען - ישראל' - בבואם לאיילון ולצרעה, דבר המעיד על היותה של צרעה כפר יהודי חזק מאד עוד בזמן בני יעקב. על אף הפסוקים והמקורות הללו, עד כה לא התגלו בתל צרעה שרידים כלשהם מהתקופה הכנענית, נמצאו שרידים רק החל מתקופת המלוכה המאוחרת יחסית - מהמאה ה-8 לפנה"ס, התקופה בה הוחלפה בירת ישראל מתרצה לשומרון (מלכים א', ט"ז). בדברי הימים (ב', י"א, י) מתאר הכתוב כי רחבעם ביצר את צרעה, ונראה כי היא חרבה על ידי סנחריב מלך אשור במסעו לכיבוש יהודה ופלשת בסוף המאה ה-8 לפנה"ס. על פי נחמיה (י"א, כט), יושבה צרעה בשנית על ידי משפחות משבט יהודה עם עליית בבל, אך על פי הממצאים שבשטח צרעה יושבה רק בתקופה הרומית (כחמש מאות שנה מאוחר יותר). כמו כל קיבוץ מכובד אחר גם צרעה שוכנת על חורבותיו של כפר פלסטיני שתושביו הוגלו ב 1948. מסתבר שהעינין באפריקה הוא לא סתמי, הקיבוץ נוסד על ידי גרעין של תנועות הנוער שעלה מדרום אפריקה, רגע לפני שזאת הפכה למדינת אפרדהיד רשמית. גם היום הם ממשיכים לארח גרעיני נעלה מדרום אפריקה, מעניין דווקא לפגוש את הבנים של היהודים העשירים של דרום אפריקה ולשמוע מה יש להם להגיד על המצוקה החברתית האדירה של האוכלוסיה השחורה במדינה שלהם.
כמו הרבה קיבוצים אחים הפכה צורעה לקיבוץ קאפיטאליסטי לחלוטין. בשדות שלהם מנוצרלים פועלים זריםף במפעלים שלהם יש עובדים מהערים, וכמעט כל דבר בקיבוץ כבר הופרט.
אתמול בבוקר הייתה לי גם שיחה כזאת עם איזה קיבוצניקית בירושלים. הסברתי שלדעתי הקיבוצים מעולם לא היו סוציאליסטים ובטח שעכשיו הם לא. סוציאליזם זה להסתגר בקומונה חקלאית ולקוות לחיות מחוץ לשיטה. סוציאליזם זה להילחם את המלחמה הפוליטית של מעמד העובדים, בערים ובמפעלים.