חבר שלי, דניאל, עבד השבוע בעבודה שלא כולם זוכים להתנסות בה, מה שהועלה עבורו באוב בחברת כוח האדם המקומית היה לעבוד בתור מפיץ ברחוב של תוכנית המנויים של מפעל הפיס. מה שהיה עליו לעשות זה לעמוד ברחוב מחופש לדוכן מפעל הפיס, שזה אגב לטעמי לא ההברקה הארכיטיקטורית של המאה, ולשכנע אנשים למסור ממיטב כספם מדי חודש סכום מסויים כדי שמשהו פעם יזכה במיליון או שניים. אבל הואיל ודניאל הוא סוציאליסט לפי אמונתו וגם בכלל בן אדם שאומר לרוב מה שהוא חושב ולא מה שמשלמים לו להגיד, הקו העיקרי של ההסברה שלו על מפעל הפיס הייה "בוא ותעשיר את חשבון הבנק של מנכ"ל מפעל הפיס" ליתר דיוק הוא כשלעצמו לא עשה שום דבר בשביל להתחיל שיחה עם עוברים ושבים, אבל עם מישהוא הייה ניגש איליו ושואל למה הוא עומד מחופש לדוכן של מפעל הפיס, השיחה התנהלה לרוב ככה
- למה מה אתה מחלק ? (עובר האורח)
- תוכניות למנוי למפעל הפיס (דניאל)
- ומה זה ? ( עובר האורח)
- דרך להעביר כסף מחשבון הבנק שלך לחשבון הבנק של מנכ"ל מפעל הפיס.(דניאל)
- ולמה זה טוב ? (עובר האורח)
- זה לא. פשוט השיטה הכלכלית שבה אנחנו חיים צריכה כל הזמן לשדוד ממך כסף כדי להמשיך לתדלק את צבירת ההון של המאיון העיליון.(דניאל)
בנקודה הזאת או שדרכיהם היו נפרדות, או שהייתה מתפתחת שיחה פוליטית רבת חשיבות על המבנה של השיטה הכלכלית חברתית שבה אנחנו חיים ועל הדרכים לשנות אותה. כמובן שדניאל לא הצליח למכור ולו מנוי אחד לתוכנית המנויים של המפעל, אפילו הצליח לשכנע שתיים שממש רצו לוותר על הרעיון. אחד מהם הייה מסתבר מנהל המשמרת שלו, חיים קשים, דניא פוטר על המקום.
מוסר השכל - אם אתה רוצה לאכול תשאיר את הדעות הפוליטיות בבית כשאתה יוצא לעבוד
אם אתה רוצה שגם הבנים שלך יוכלו, תלחם בשיטה בכל מקום ותמיד גם אם זה יפריע לך יום או יומיים
אם אתה מבולבל בחר את מושר ההשכל המתאיל לך.