כי אפשר גם בלוג אחר
החיים היקום וכל השאר |
| 4/2005
 העיר העתיקה - טיול ודיכוי.
הלכתי הבוקר לטייל בעיר העתיקה, היא הייתה הומה מאדם, המון אנשים באו להינות מהרחובות הצרים של ירושליים העתיקה הבוקר, היו את החרדים והדתיים שבאו להתפלל בכותל, החילוניים שבאו לקנות חמץ בשווקים וכמובן התיירים שבאו להיסתכל. כל אלה התנקזו לתוך הרחובות הצרים ממילא של העיר בעתיקה שגם ביום רגיל לא תמיד קל לעבור בהם. עברתי בשווים וברחובות היותר ריקים מתיירים שהיה עוד איכשהו אפשר לנשום בהם. אני מאוד אוהב את העיר העתיקה. קודם כל היא נורא יפה לדעתי, אבל גם המגוון האנושי שתפגוש בה כל כך יחודי וכל כך מגוון. ראיתי נזיר יווני חולף בצד, נזירה קאטולית מדברת בטלפון באיטלקית, תיירים מניגריה, עולי רגל נוצריים מצרפת, תיירים מדרום אמריקה, מוכרי חנויות ארמנים, פולנים ופלסטינאיים, חסידים בבגדי זברה, מתנחלים מחברון ומי לא. אגב ירושליים היא כמובן עיר לא מאוחדת, בדרך לעיר העתיקה על כביש אחד שהיה פעם הגבול עומדים חיילי מג"ב ושוטרים, מפקחים מתבוננים על כל מי שנכנס לחלק המערבי של העיר, גם בתוך העיר העתיקה אי אפשר לשכוח שאתה הולך בתוך שטח כבוש, בשום מקום בישראל היהודית לא עומדים גדודים של שוטרי מג"ב עם אלות ברחובות הראשיים. באחד הרחובות היותר צדדיים ישנה חנות שמוכרת סמלים ודגלים למיניהם, נחנסתי וקניתי דגל פלסטין, שני פובטרים גדולים, אחד של ילד עם אבן עומד מול טנק ואחד של הרבה תמונות של הדיכוי. המוחר היה קצט המום אבל התגבר די מהר מול מראה של דולרים אמריקאיים. בדרך חזרה עצר אותי חייל מג"ב וביקש תעודת זהות, נתתי לו, אחרי שהוא ראה שאני יהודי שאל למה יש לי דגל פלסטין בשקית, עניתי מה שאני עונה תמיד במצב כזה - כדי להרגיש את הדיכוי שהפלסטינים חשים כל יום כשכל פשעם הוא שהם הולכים בעיר מולדתם, רוצים לעבור ממקום למקום, לחיות.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: