כי אפשר גם בלוג אחר

קמתי היום בבוקר בתשע וחצי ונזכרתי שבאמת הייתי חייב להגיע לעבודה בתשע, לא עבודה קבועה חס וחלילה, אבל גם עבודה לשלושה ימים זה כסף. עפתי החוצה ובעשר וחצי הייתי בירושלים, במקום המיועד. שבמקרה הזה היה בית החולים הכללי, ביקור חולים. הכל כדי למיין תיקים במחסן הרפואי כדי להקל על הרופאים הבכירים שרוצים לברוח מבית החולים הקורס לקחת אל מקום עבודתם החדש את הקליינטים שלהם. אז הצטרפתי אל חברי לעבודה, (אנארכיסטים כולם אגב ), לא לפני שהמזכירה הזהירה אותי שמשהו שם למטה קפץ עליה, או חולדה או חתול. תוך כדי הירידה למטה תהיתי איך באמת ניראה בדימיונה הפרוע של אותה המזכירה, חתול. ולמה הוא דומה לדעתה לחולדה.

את התיקים הייה צריך לסווג לפי שלושה רופאים במחלקת לב, שכל אחד מהם מתחרה בשני בחוסר המובנות של הכתב שלו, כשאחד מהם הפליא לעשות והחליט לחתום ברשום של בית החזה, לאחר שעות פרך רבות התקדמנו יפה בעבודה, התיקים הוצאו, סומנו והוכנסו בחזרה. אם הזמן נוצרה גם ערימה של תיקים שעליהם לא הייתה שום חתימה, למעשה כמעט ולא הייה בהם שום דבר. כשהגיע המזכירה הראשית לבדוק את ההתקדמות שלנו היא הציאה שנזרוק את התיקים האלה לפח. מה ? אמרנו, אבל אלה אנשים, אמיתיים, הם היו פה, ונערך להם טיפול רפואי, לא צריך לשמור דברים כאלה ? לא השיבה היא. מכאן ואילך פיתחנו תיאוריה שאלו קורבנות עינויים פלסטינאיים שמתו בחקירות של השב"כ שלאחר מותם קיבלו שמות אשכנזיים. שום דבר עדיין לא הפריך את התיאוריה שלנו.

לקראת השעה אחד, שמענו שבאופן כללי יש בבית בחולים שביתה היום לשעתיים, לא שזה נגע לנו, כי השביתה הייתה על מקרה שבו אמא של ילד שאושפז הרביצה לרופא, אבל החלטנו בכל זאת לכבד אותה בחצי שעה של הפסקה. באותו זמן התכנס כנס הסברה של הרופאים בקומה העליונה של הביניין שעבדנו בו, כדי לדון בנושא האבטחה בבתי החולים. אנחנו תרמנו את חלקינו על ידי זה שערכנו בינינו דיון ער בבעיה, והגענו למסכנה שדבר ראשון זה בכלל בושה שאשה מצליחה להרביץ לרופא, והוא לא צריך בטח לדבר על זה, דבר שני, הרופאים צריכים לנוע ממקום למקום עכשיו, בתוך בועה מפלסטיק, מצויידים בשוקר חשמלי לכל מקרה שלא יקרה ולעת מצוקה גם לקחת קורסים באיקידו, אומנות ניצול הכוח של האויב - במקרה הזה אמא כועסת - לטובתך ונגדו או נגדה.

אחרי ההפסקה היינו נחושים לגלות איפה יש תה במקום הזה, לאחר סידרת שאלות והכוונות סותרות, תוך עיקום פרצוף אל מול הפועלים המלוכלכים שתיפסו מהמרתפים אל הקומות הנקיות, הצלחנו למצוא את המקום, מיד עשינו לעצמינו תה וקפה כל אחד לפי טעמו ולא שחכנו להתכבד בעוגיות, כי הרכוש הוא כמובן גניבה.

מוגש בתור אזרה לציבר :

חתול :

חולדה :