הייתי אתמול בסלון מזל בתל אביב, המקום לפגוש בו אקטיביסטים מכל הסוגים והמינים, שומעים סיפורים משעשעים, מחליפים חוויות על הפגנות, רעיונות לכל מיני דברים, רכילות כמובן והכל יחד עם בר טיבעוני לחלוטין, ספריה של ספרים שלא תמצאו בחנוית (בין השאר כי הם קוראים אולי להשמדתם) תקליטים, חפצי מחאה שונים כמו חולצות, סיכות , מדבקות, שלטים ואינטרנט בחינם. כל ערב יש איזושהי הרצאה או דיון או סדנא או סרט או הקראה של משהוא מחולק לפי נושאים חודשיים, החודש (יוני) זה הייה פעילות למען זכויות בעלי חיים שזכה לשם הגאוני "חודש החיות והמתות", ובחודש הבא זה היה פשע, בתי סוהר וכל מה שקשור, זה אגב נושא שמאוד מעניין אותי, ועוד מנקודת מבט אלטרנטיבית, ככה שאני בטח אהיה שם הרבה בחודש הבא. אחרי שנכנסתי וביקשתי המבורגר טיבעוני ומיץ תפוזים סחוט, יצור עוד יותר נמוך ממני, שזה יפה שעדיין קיימים כאלה, ודובר רוסית כמוני אמר לי: שלום. כמובן שאין לי מושג מה השם שלו, בסך הכל ראינו אחד את השני כמה פעמים בכל מיני הפגנות או אירועי מחאה, אחרי שאמר שלום, הוא סיפר על זה שבדיוק כרגע הוא סיים מסע אופניים בן שלושה ימים מחיפה לתל אביב. שלא תבינו לא נכון חס וחלילה. הבן אדם לא תיכנן בשום פנים ואופן לנסוע לתל באופניים ביום שבו הוא החל את המסע, הוא בסך הכל ירד לקנות פלאפל באיזשהו מקום בחיפה התחתית ואז לקח את האופניים כדי לנסוע הביתה, אלא שאז הוא חשב למה לא לנסוע למטה, זה הרי יותר קל וככה נסע עד טירת הכרמל, שם הוא מצא שק שינה זרוק בצד הדרך שאותו הוא קיבל כאות מהשמים לזה שהוא צריך לנסוע עד לתל אביב לפחות. באיזשהו מאהל בדרך הוא גם הכין לעצמו פסטה שמצא זרוקה וניזון משאריות אוכל של מסעדות בשאר הימים. כעבור שלושה ימים הגיע לתל אביב כדי לקבל כאות הוקרה על הספונטניות ארוחה בחינם בסלון מזל. מישהי אחרת אמרה לי שהיא בדיוק צריכה לעבור דירה לסקווט אז אולי אני אעזור להעביר את החפצים, ועוד מישהי נכנסה ואמרה שלדעתה צריך "סחר הוגן בנשים" ומבלי לפרש את ההכרזה יצאה. שמעתי את החדשות האחרונות מהפגנות בשטחים, על השתלטות על חווה לפיטום אווזים באנגליה, מהדורות חדשות מעודכנות מדרום אמריקה, על ההכנות להפגנות נגד פסגת שמונת המדינות הכי עשירות בבריטניה בשבוע הבא, קיבלתי רשימת אסירים פוליטיים שזקוקים למכתבי תמיכה שנכללו בחוברת של אמנסטי ועוד חוברת של אסירים אנארכיסטיים, ערב רגיל בסלון
