ב 27 בדצבר של שנת 1815 קבוצה של קצינים מבני האצולה, החליטו לארגן מרד נגד הצאר הכל יכול של רוסיה ולדרוש מלוכה חוקתית. המרד נכשל בגלל הדלפה של בוגד, שהוצא להורג על ידי המהפכנים שבע שנים מאוחר יותר. חמישה מראשי המרד, כולם גיבורים מעוטרים של הקרבות נגד נופוליון, בני האצולה הגבוה, נרצחו בתלייה באחת הכיכרות הראשיות של פטרסבורג. כאלף מהשותפחם שלהם לקשר הוגלו לסיביר ולקווקז. בינהם היו מיטב המשוררים, הסופרים, אנשי האומנות והמדע של רוסיה.
בשם אלה שההיסטוריה שכחה
ובשם כל אלה שלעוני היא אותם גזרה
בשם העובדים שהפכו לעבדים
ובשם האיכר שנפל תחת יד הנוגסים
בשם המפגין שנורא בראשו
ובשם הפועל שנפל במשמרתו
בשם הילד הרעב שמת מבלי לדעת את שמו
ובשם אדם המושפל הכלוא, שלא ראה אור מעודו
אני קם ומורד היום
נגד העוני והמצוקה שהמולדת בה שרויה
נגד החשכה האדירה שאותה מכלה
נגד העולם האכזר שבו אין ערך לאדם.
ויקר יהיה מחיר המרד
ולא ישא הוא פרי
ואותם אלה שלשמם נועד ישנאוני.
אבל אדע אני וידע העולם, שלא עמדתי מנגד
שלא השקפתי סתם.
ויקום עוד דור וימרוד גם כן, וגם הוא יובס
ואחריו יקומו עוד ויובסו גם כן
אבל ידעו נא בעלי הכוח
אנשי שררה ומושלים ותעשיינים
מאה דורות יקומו וימותו, אבל ההתנגדות לא תיגמר.
ויום יבוא והחשכה תסורה,
ואור היום יפצע מעל
היום שבו החירות תשוב לפרוח תחת כל עץ ובכל פינה
כי גם עם יקח זה מאה מיליון שנה, תשוב האנושות לפרוח
בצל החירות השיוויון והאהבה.
(תרגום דפוק למדי, לשיר של סוציאליסט רוסי , מסוף, המאה שלפני הקודמת)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: