כי אפשר גם בלוג אחר

קמתי בבוקר כשאני מופתע לחלוטין מזה שאני שר שירי עם צועניים ושירי קוזקים. על אף השההפתעה הייתה הפתעה נעימה, זה גרם לי לתהות באופן כללי מי הייתי בגלגולים הקודמים שלי, הגיוני מאוד בסך הכל שהייתי קוזק או צועני או שניהם גם יחד,

בגלל ששניהם דמויות חופשיות מאוד אוהבות לנדוד ופורקות כל עול (חיצוני) , אח"כ חשבתי שמתישהו במהלך הגלגולים שלי בטח גם הייתי ערפד. אולי בעצם אני גם עכשיו , לא יודע, יש לי מדי פעם רצון בלתי מוסבר לחלוטין לנשוך אנשים. במוחד בצוור עם זה אפשרי, אל לא חובה.

 ופעם גם הייתי ארנב אני די בטוח בזה. אני אוהב ללכך עשב, ולאכול גזר.

הניסיון שלי לחקור את גילגולי בעבר הופרע באופן כלשהו רק ע"י לימודי האסטרולוגיה שלי, טלה כפי שהסתבר לי אתמול הוא המזל של ההיום והעכשיו, שואף להשיגים פיזיים, טוב בצבא, במיטה, ובספורט. נמשך לצד היותר פשוט של הדברים, בגלל קשרו לחברה האנושית הראשונה, והבחורות של המזל נוטות לנהל מערכות יחסים מסובכות, בגלל שהן נפשכות לתיפוסים מורכבים ומתוסבכים ובאוםן כללי כל בני המזל יש להם קטע כלשהו עם הראש. או שהוא כואב להם או שיש להם תספורת מוזרה או שהם מתקרחים מהר.

אחרי שהבנתי את כל זה על ילדי תחילת האביב האלה, ואחרי שהקראתי לקימי את המזל שלה וזה יצא  די מאוד נכון, ואחרי שבדקתי את המזל של קטי ושחר, והם באמת היו כאלה , הלכתי לתכנן מה לעשות לכבוד הבחירות המתקרבות אלינו בקצב מהיר יותר ממהירות האור.

בסופו של כל העיניין סיימתי את היום על כוס בירה מעורבבת עם ספרייט וקולה בדיוואן עם קאטי, המשימה שלי הייתה לשכנע אותה להישאר בעיר הקדושה ובכלל בארץ המוחבטחת, אני עוד לא יודע עם הצלחתי זה יתברר מאוד בקרוב.

כל זה לא מנע ממני לראות שלושה אנשים רוקדים על הגג של תחנת אוטובוס במבשרת בדרך הבייתה. מה שאקסטה אחת יכולן הלעשות לבן אדם....