לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כי אפשר גם בלוג אחר


החיים היקום וכל השאר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

לואיס מישל


אני רוצה לנסוע לצורפת מתישהו בקרוב, חלום ישן שאמא שלי נתעה בי אם סיפוריה על פריס, אז החטתי ללמוד את ההיסטוריה של השמאל הצורפתי שאיליו אני כמובן שייך. ואז ניתקלתי בסיפורה של האישה הזאת שהמילה הכתובה קטנה מדי די לתאר אותה.

היה זה יום של מזג אוויר נאה , אישה בעלת מראה נאה, שיער שחור ומתולתל כמעה, שהייה מסורק לאחור גלש עד אמצע גופה בערך, עמדה בקומה זקופה , קוראת תיגר. שני צמידי הברזל שקישטו את ידיה חוברו בשרשרת ארוכה. "ניראה הוא שכל לב הפועם לחופש זכאי אך ורק למנת עופרת בצילינדר מברזל. אם כן אני טובעת בזאת את חלקי, אם תניחו לי לחיות אני לא אפסיק לזעוק נקם, ולא אנוח עד אשר אנקום את דם אחיי לקומונה, סיימתי את דבריי, אם אינכם פחדנים, הירגו אותי"

אמרה היא, מסיימת את נאום ההגנה הקצר שלה, במשפט הדמה שבו נישפטו המהפכנים של הקומונה במה שהיה במקרה הטוב אירונייה על צדק, כששלושים אלף גופות של קומונרים שתתו כבר דם על אדמת צורפת טבוחים ללא שמץ של רחמים לא דין ובלי הצגות מיותרות של צדק לראווה.



היא נולדה 41 שנה קודם לכן, במערב צורפת וגדלה במשפחה אוהבת שגידלה אותה להיות רגשיה לסבלם של הסובבים אותה, וכזאת היא לא יכלה שלא להתמרד כנגד עולם שבו סבל הוא מוצר לוואי הכרחי של מערכת המעשירה את המעטים על חשבון הרבים.

בגיל 23 היא החלה את עבודתה כמורה מחנכת בבית ספר כפרי, אך כל הזמן חלמה להגיע לפריז, שם חשה היא תוכל באמת להיאבק. כשהיא עברה לפריז היא המשיכה ללמד, לכתוב שירה ומאמרים שונים, בזמנה החופשי היא הלכה להרצאות על פיזיקה כימיה והמערכת החוקית.

ב 1870 פרצה המלחמה בין פרוסיה לצורפת, פריז כותרה, אך תושביה היו נחושים להילחם למרות רוצנה הכנה של ממשלתם להיכנע. לואיס הייתה פעילה מאוד בהיתנגדות, הקימה וועדות עזרה של נשים וניסתה לארגן מישלוח של מתנדבים לעזרת תושבי שטרסבורג הנצורה, זאת הייתה גם הפעם הראשונה שבה היא נעצרה, הייה זה במלון "הוטל דה לה וילה" שבו ישבה הממשלה בפועל, בגלל ההיתעקשות שלה ושל חבריה לקבל נשק, היא השיבה לטענה שהיא קיימה הפגנה לא חוקית כשאמרה "אין זה הגיוני שקיימתי הפגנה לא חוקית שכן אני מזמן לא מכירה בממשלה ועל כן לא מנסה להפגין במטרה לדרוש ממנה כל דבר שהוא"

אחרי שהבורגנות המלוכנית של פריז נכנעה לפרוסים, בתקווה שהם יצליחו להשליט סדר בעיר המבעבעת ברחשים מהפכניים. הדבר כצפוי רק הלהיט את רוחותיהם של המהפניים יותר, וב 18 במרץ 1871 הם שיחררו את העיר ולקחו את השלטון עליה, במהפכה החברתית הגדולה הראשונה בהיסטוריה המודרנית שזכתה לשם , הקומונה הפריזאית . לואיס לחמה בבריקאדות, הם קראו לה "אישה אמבולנס" כי היא שירתה את הפצועים בקרבות , מוסרת את עצמה לכיבוש החופש כמו שהיא כתבה בזירונותיה. לאחר נפילתה של הקומונה היא נעצרה והובלה בדרך הארוכה לסאטורי, באמצע הדרך אלפים מלוחמי הקומנה הוערו בלילה נצטוו לחפור את הקברים של עצמם ונורו למוות. היא הייתה בין אלה שהגיעו למשפט, וזה הייה נאום הסיכום שלה. היא נידונה לגלות לעולם מצרפת.



היא נשלחה לאי ליד אוסטרליה בשליטה צרפית שניקרא "קלדוניה החדשה" בדרך לשם היא הכירה משותופותיה לגלות את הרעיונות האנרכיסטיים, וזיהתה אום כרעיונותיה שלה. בגלות היא הייתה למורה של הילדים הילידים של האי ותמכה במאבקם לחופש נגד השלטון הצורפתי, היא זכתה להוכרה של תושבי האי שהקימו לכבודה מוזאון על אנרכיזם בבירה -נאומה.

אחרי שש שנות מאסר ב 1880 הממשלה הצורפתית אישרה לאסירי הקומנה לחזור צורפת, עם החזרה שלה לפריז היא נהייתה מיד פעילה בקיום הרעיונות המהפניים, דיברה באספות ועודדה פועלים שובתים, הקימה רשת של מטבחי חינם לאסירי הקומונה שעכשיו היו מחוסרי תעסוקה ורעבו ללחם בעריה הגדולות של צורפת.&amp;nbsp; היא אספה תרומות למען עובדים שובתים וסיירה ברחבי צורפת ואירופה נותנת הרצאות ומסבירה על הניסיון המהפכני ההמוני הראשון , הקומונה של פריז לאנשים ברחבי אירופה. כשהיא חזרה לצורפת היא אירגנה הפגנה ענקית נגד מאסרם של 93 אנרכיסטים בהם, פיוטר קראפוטקין, בהפגנה הענקית נרשמו שלושה מקרים של גניבת לחם ממאפיות. היא נתלה את האחריות על עצמה בתור מארגנת המחאה ונשפטה לשש שנים של בידוד בכלה ו10 שנים של פיקוח ממשלתי. לאחר היציאה מהכלה היא המשיכה בפעילות , עורכת הרצאות על אנרכיזם בכל רחבי צרפת, באחת מהאספות האלה היא הייתה מטרה לחיסול על ידי רוצח שכיר שנשכר על ידי אחד מבריוני התעשייה , אבל היא הגנה עליו בבית המשפט, כשאמרה שהוא לא יותר מפרי החברה הרקובה.

היא מתה בגיל 75 במרסיי, בתשעי לינואר 1905 באותו היום שבו הבריקדות הוקמו לראשונה בסנקט פטרסבורג, במה שידוע בהיסטוריה הרוסית כ "יום ראשון העקוב מדם" שהייה התחלתה של המהפכה הרוסית הגדולה הראשונה.

להלוויה שלה באו אלפי אנשים עם דגלים אדומים ושחורים ואזכרות נערכו ב ערים רבות צורפת ובלונדון

גם לאחר מותה היא הייתה לסמל למהפנים בצורפת, הפגנות נערכו ביום מותה במשך עשרות שנים, והגדודים הצורפתיים בבריגדות הבין לאומית שחשו לעזרת הרפובליקה הספרדית במלחמתה בפשיזם ניקראו גדודי לואיס מישל על שמה, ב 1946 אחת מתחנות המטרו בפריז ניקראה על שמה והיא זכתה לכבוד שמגיע לה בעיר שאותה אהבה ולשחרורה העניקה את מיטב מאמציה.
נכתב על ידי , 17/8/2008 16:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 41

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

31,926
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , התנדבות ומעורבות חברתית , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיליה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איליה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)