לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כי אפשר גם בלוג אחר


החיים היקום וכל השאר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

גם בברלין קר


מצטער על ההעדרות הקצרה, הבלוג היה בחופשה בקוטבוס, עיירה מזרח גרמנית ובפולין. הבלוג חזר לברלין הבוקר, ועל כן הנה לפניכם סדרת ביפורים קצרים שכתבתי.

הראשון נקרא גם בברלין קר

גם בברלין קר עכשיו היא חשבה כשהשלג נפל על הרחובות של לנינגרד מכסה את שורות האנשים ששכבו ברחובות בשמיכה עבה, עוטף אותם מכל כיוון מגבש אותם לגוש לבן אחיד. היה קר כל כך, הביגוד עשוי שקים שנתפרו לסוג של מעיל שבו נתחבו עיתונים ישנים עשה הבדל מועט בלבד, והמתכת הייתה קרה כל כך. חייבים להרגיש את המתכת כל הזמן, יד על הניצרה בכל רגע, הדריך אותם המפקד, הם התנדבו למשימה, אף אחד כבר לא הרגיש את עצמו מסוגל לחלק פקודות בלנינגרד, וממליא איך איפשר היה לאכוף אותם בעיר שבה המוות הוא מובן מאליו בכל רגע נתון. היא נזכרה בפעם הראשונה שירד שלג עבה כל כך שהיא זכרה, זה היה לא רחוק מפה, באחד הכפרים היא זכרה שהחלון בבית של סבתא לא נפתח מרוב שלג ושהיא טבעה בו ברגע שקפצה החוצה לאחר שההורים ניקו את פתח צר לפתיחת החלון, הוא היה רך אז ושובב במידה מסויימת, מחייך ומחזיר חיוך למי שמחייך אליו. עכשיו הוא היה כבד ונוקשה עצוב ונדמה לה משום מה אדום מתמיד. תודה היא לחשה בליבה לפתיתים שנופלים מסביב, תודה שהקדמתם לבוא. היא לא האמינה שמה שהיא הולכת לעשות יסיים את המצור, אבל כמו כל השאר התנדבה כי האמינה שאין דרך אחרת מלבד לעשות את מה שהיא עתידה לעשות. היא לא ידעה איך תיגמר המלחמה, מעבר לידיעה מעורפלת שהטובים ינצחו מתישהו, היא לא ידעה אם היא תיגמר כלל אבל היא הייתה בטוחה שכשזה יקרה היא לא תהיה בחיים. לא היה בה משום עצב על כך. היא, את המלחמה שלה, תסיים עוד מעט. היא לא הבינה למה אמא שלה בכתה כשהיא סיפרה לה, אני לא רוצה למות מרעב קפואה ברחוב היא הסבירה לה. היא שיפשפה בידיה את הצלב המוזהב שאמה התעקשה לתת לה לפני היציאה, אם רק החבר סטלין היה יודע, היא חייכה לעצמה. הטנק מדיוויזיית הפנצר הרבעית התקדם קצת אבל עדיין הנהג שלו נראה זהיר, מאחוריו כבר אפשר היה לראות את המשך הטור. ברגעים כאלה היא לא זכרה את נאומי חברי וועדת החירום המיוחדת של הלשכה הפוליטית של המפלגה על הצורך בהקרבה, לא את סיפורי הגבורה של הצלפים ויחידות המוות על פסי הרכבות והגשרים, היא רק ידעה שיש מאבק של הטובים מול הרעים, והמלחמה ניתשת ואי אפשר לברוח ממנה ושהיא חייבת להילחם בה כי הצד השני נלחם זה מה שבטוח. והחיים? הם רק הבסיס שמאפשר לך לקבוע מה לעשות איתם, וכמו הקצבה החודשית, אפשר לבזבז קמצוץ ממנה על כל יום או לסיים את כולה על משהו גדול במיוחד.


נכתב על ידי , 29/8/2008 19:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בן: 41

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

31,925
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , התנדבות ומעורבות חברתית , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיליה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איליה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)