|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מראה מקום
המשך ההרפתקאות בפריז
| |
זרוק בפריז
מעולם לא חשבתי על פריז ככה תמיד איכשהו הייתי מאוד בטוח שהעיר הזאת תהיה מלאה באנשים לבושים היטב ובמידת האפשר עשירים לבנים וסנובים ככה תיארו לי את פריז אנשים רבים
האמת היא שבפריז יש יותר הומלסים מכל אירופה ביחד ניראה לי כל מפתן כל גדת תעלה היא בית ארעי למישהו או לזוג ואולי ארבעים אחוז מהאנשים שאתה פוגש ברחוב הם ממוצא אפריקאי כזה או אחר
פריז יפה אין מה לחלוק אבל הייתי רוצה לעשות מסע צילומי בין חסרי הבית והמהגרים ולשלוח למסע אחר או משהו כזה
| |
עולם חדש מין היסוד נקימה
מאה ותשע עשרה שנים עברו מאז שהאחד במאי הוכרז להיות יום מאבקם המשותף של הפועלים בכל העולם, בהחלטה הראשונה בקיבל על עצמו האינטרנציונל השני של הפועלים, הניסיון השני ליצור מפלגה עולמית שתקדם את העברת הכלכלה לידיד מי שמקיים ועושה אותה, לפועלים ולאיכרים. ברוח הניסיון הזה, עוצב גם יום המאבק הכלל עולמי הראשון בתולדות האדם. הוא עוצב כיום שבו מעמד הפועלים מראה את כוחו ברחבי תבל, ובעצם המראה הזה כלולים גם החגיגיות , הביטחון העצמי שנסוך במי שרואה זרם של צועדים, שהוא חלק מהם, האיום, כלפי המעמדות השליטים, והדרישה לקבל את ניהול החברה לידיהם. ההצלחה המסחררת של האחד במאי הראשון שנחגג ככזה , הפכה את ההחלטה הזאת של האינטרנציונל למושרשת עמוק בתודעה , בתוכנית הפעולה ובדרך ההגדרה העצמית של פועלי העולם , והייתה להחלטה היחידה שנשמרת עד היום הזה.
נכונו ליום הזה ימים של גבורה ושל יאוש של הקרבה ושל דיכוי, ימי חושך וימי אור, תמיד אבל הוא שיקף את מצבו של מעמד הפועלים באותה שנה וממשיך להיות ברומטר למודעות המעמדית גם היום.
האחד במאי לא הייה סתם החלטה, הוא הייה היענות לדרישה של פועלים שכבר החלו מקיימים אותו ספונטאנית, אחרי שההפגנות וגלי השביתות בשיקגו דוכאו על ידי המשטרה באכזריות. שמונה פועלים הוצאו להורג ביניהם פעילים אנארכיסטיים וסוציאליסטיים, והזעקה האדירה של מעמד שלא מוכן עוד להקיז מדמו בלי תגובה נישמעה בכל בירות העולם. על קבריהם כידוע נכתב "יום יבוא והשתיקה שלנו תהיה רועמת יותר מהקולות שהשתקתם היום" וכך בדיוק היה
ההפגנות גדלו יחד עם תנועת הפועלים, והבנקאים הפוליטיקאים ובעלי ההון נחרדו משמיעת קולותיהם של מיליוני רגלים מונפות ומונחתות על כבישי הערים הגדולות, הם ניסו הכל, האחד במאי הוכרז כיום עבודה חובה וכל החופשות בו בוטלו, שוטרים ובריונים נשלחו למפעלים כדי למנוע שביתות ביום הזה וההפגנות פוזרו בכוח רב, בדיכוי של ההפגנות באחד במאי 1891 בפריז נהרגו 14 פועלים, היו אלה פועלי רומא שנקמו בכך שניפרעו משוטר אחד, 60 פועלים נירצחו כעבור כמה שנים בוורשה, עשרות נפלו והפכו את הדגל שלהם לאדום מתמיד.
אבל כבר אי אשפר היה להפוך את הגלגל, הפועלים ראו את כוחם וסרבו לוותר על מפגן האחדות המרשים ביותר שמעמד כלשהוא הציג בפניה של האנושות, עד שבאה כמובן המלחמה.
המלחמה שאליה שלחו בעלי ההון את הפועלים הרסה את אירופה הביא קטל בקנה מידה שקשה לשער. מתוך ההרס הזה קמה הזעקה הגדולה של האנושות לנקמה באלה שהביאו כל כך הרבה אסונות על המין האנושי, רוחות המהפכה שרקו באירופה בעוצמה, ובסתיו 1917 הפילו את החלש שבמשטרים הקאפיטאליסטיים, זה של רוסיה הצארית. תיקווה נולדה מתוך יאוש, בהונגריה גרמניה, ספרד וצורפת פרצו התקוממויות, מלחי הצי הגרמני הניפו את הדגל האדום ואחריהם חיילי הקווים הקדמיים של צורפת, באחד במאי 1918 לראשונה יצאו הפועלים לרחובות עם מסר תקיף של זכויות חברתיות או מהפכה עכשיו, וברוסיה ומושבותיה הם לבשו לא עוד מדי מחאה אלה לבוש של שליטי הסדר החדש שאותו כוננו בעצמם.
אחוזי בעטה ממשלות המערב העבירו בחופזה חבילות מתנות לפועלים, כדורים להרגעה מהירה, הנהגת הזרם המרכזי בתנועת הפועלים הראתה בצומת המכריעה הזאת את הריכבון שפשט במנהיגיה ובגדה את הבגידה הכואבת ביותר במעמד הפועלים העולמי כשנאותה לברית הלא קדושה עם הבורגנות ומנעה בגופה מההמונים לכונון רפובליקות של מועצות בכל רחבי אירופה. בשום מקום לא הייתה הבגידה כה כואבת כבגרמניה, חיילי הממשלה הסוציאל דמוקראטית ירו כדי להרוג בפועלים שכבשו את רחובות ברלין ומינכן, ובראשון למאי 1919 הוציאו להורג את גוסטאב לאודר, מנהיג המהפכה האדומה של בואריה, בין שש מאות האחים שמתו על קידוש שמה של המהפכה.
הברית הזאת לא איחרה לשאת את פירותיה הבאושים, תרופות ההרגעה אזלו, כשבעלי ההון חשו את עצמם בטוחים יותר כמעה הם שלחו את הגרוע שבהמצאותיהם כדי לדכא את מרי הפועלים, בריונים יוצאי צבא שקובצו לקבוצות חמושות של מפירי שביתה, והיו ליסוד של התנועה הפאשיסטית שהקים באיטליה בניטו מוסוליני. המגפה השחורה התפשטה לכל אירופה, והתנועה החדשה אימצה את המושגים של תנועת הפועלים כדי להפוך אותם לחסרי ערך, ברחובות הם דיברו על כך שהפועל הגרמני יכול לחיות טוב רק על חשבון שיעבודו של הפועל הפולני, שהפועל האיטלקי יהיה חופשי רק עם הוא יכבוש לעצמו אימפריה, השמאל העמיד מולם חזית שלעיתים רחוקות הייתה אחידה או מאוחדת. פילוגים פנימיים פרי הבגידה של העשור הקודם, נשאו את אותותיהם ולא פעם הפגנות של קומוניסטים וסוציאל דמוקראטים התנגשו באחד במאי עם קורבנות בנפש משני הצדדים. אף אחד לא היה שמח בכך יותר מהפאשיסטים. צעד אחר צעד הם עירערו את הביטחון של פועלי אירופה וב 1933 הצליח אדולף היטלר לקבל שליש מהקולות בבחירות הכלליות בגרמניה. בשנה שבה התמנה לקנצלר הוא הכריז על האחד במאי כחג לאומי, כדי להשלים את תהליך הגזילה של סמלי התנועה העובדת.
הקרב אבל לא הוכרע, בספרד הפועלים הכריזו מלחמה על המהפך הצבאי של פרנקו ובידיים חשופות כמעט הצליחו לעמוד מול הצבא הספרדי הגרמני והאיטלקי במשך ארבעה שנים, אפילו בווינה וברלין לא גוועה ההתנגדות, והמלחמה העולמית החדשה שבעלי ההון הביעו על העולם שוב, הפכה לקרב חוצה גבולות בין התנועות המהפכניות למשטרים הפאשיסטיים, אחרי חמש שנים באחד במאי 1945, התאבד אדולף היטלר בבונקר שלו מוקף בחיילי הצבא האדום שהניפו את דגל הניצחון הסובייטי מעל המקום שבו הוא התעתד לכונן את רייך אלף השנים
כמו במלחמה הקודמת, גם הפעם הפועלים חזרו נחושים מתמיד להשיג בבית בטבה במצבם, מפלגות פועלים סחפו מיליונים אחריהם לבחירות שלאחר המלחמה, וכמעט בכל הארצות שטעמו את טעם הקרבות הם זכו ברוב מוחץ בפארלמנטים, וביוון, סין וקוראה צבאות אדומים מקומיים לחמו את המלחמה המפכנית נחושים לתרגם את הניצחון על הנאציזם לתחילתו של עולם חדש טוב יותר. הפעם גם החיילים החוזרים של המושבות דרשו לעצמם את אותם הזכויות כמו בני מעמדם באירופה, בהודו נערכו הפגנות ושביתות ענק וב 1 במאי 1947 הנציב הבריטי של הודו מסר את התחייבות ממשלת הלייבור האנגלית למתן עצמאות לתת יבשת באופן סופי. לבנת הדומינו הראשונה במערך האימפריה הלבנה נפל והשאר לא איחרו לבוא. ואחד במאי 1960 נחגוג כיום חופש מלא כמעט בכל העולם כולו.
הנסיעה מזרחה ודרומה של האחד במאי לא עברה בלי טבילת הדם שלה, הפועלים בדרום אפריקה הכריזו בפעם הראשונה שביתה כללית באיחד במאי 1950 המשטר הגזעני דיכא את השביתה בכל הכלים שעמדו לרשותו מארגניה נאסרו ועונו, אבל התנועה נולדה. שתי עובדים נהרגו בטוקיו שנתיים אחר כך. אבל עד בוף שנות החמישים הסיסמא פועלי כל העולם התאחדו כבר הידהדה מכל פינה בכדור הארץ.
הדור החדש שגדל עם התקווה לעולם צודק יותר אחרי מלחמת העולם השנייה ביקש לפרוע את ההבטחות, סטודנטים משכבות הפועלים נהרו לאוניברסיטאות ואלה הפכו להיות כור היתוך מהפכני, הם סרבו לחיות בחברה שעוצבה כמכשיר של דיכוי ופירוד, והם רצו את השיוויון המובטח ועכשיו. ביחד עם הפועלים הם הביאו דור חדש של מחאה לרחובות, ובאחד במאי 1968 החלו הסטודנטים בפאריז את סדרת האירועים שהפכה למשבר המהפכני הגדול ביותר שידעה אירופה המודרנית, ועשרה מילון פועלים הצטרפו לסטודנטים. המהפכה שכמעט הייתה ממשיכה להשפיע עד היום, כדי לשלם לפועלים על אי קיומה, נאלץ הממשל הצורפתי ללכת לפשרות מרחיקות לכת, שבוע עבודה מקוצץ, חופשות מוערכות זכויות איגודיות כחלק מהחוקה ועוד ועוד.
במזרח היו אבל למעמדות השליטים פחות גזרים לתת ולכן הם השתמשו ביותר מקלות. בתורכיה הפך האחד במאי לסמל לאי ציות של הפועלים למדינת ההון התורכית, למורת שהיציאה להפגנה באחד במאי הייתה עברה חמורה על החוק מאות אלפים ואחר כך מיליונים התאספו באנקרה ואיסטאנבול, הדיכוי היה אלים תמיד אבל ב1977 שנה שבה הגיע מספר ימי השביתה כיבוש המפעלים וההפגנות המיליטאנטיות של פועלים לשיא, פתחו החיילים באש חייה על המפגינים והרגו 37 מהם באיסטאנבול. ככה נולדה המחתרת המהפכנית שאחרי מאבק ארוך בסופו של דבר הפילה את שילטון הגנארלים.
כל הזמן הזה במדינות "הסוציאליסטיות" שמזמן הפכו למכשירי דיכוי בשמה של ביורוקראטיה שבעה, היה האחד במאי למסורס מתוכן, המיליונים צעדו בחוסר רצון, וסיסמאות שלא אמרו שום דבר לאף אחד הונפו מכל עבר. רק ב 1982 חזרה רוח החג המקורית למאחורי מסך הברזל. פועלי מספנות לנין השובתים יצאו להפגנה בווארשה נגד המשטר הסטאליניסטי, וחמישים אלף הצטרפו אליהם למרות האיום הברור שבדבר. הסדק הראשון נפער והמאחה זרמה ופרצה לבסופו של הדבר את החומה.
הסטאליניזם שנפל בקול גדול לאימתם של תושבי הארצות שהיו תחת חסותו לא התחלף בשיטה הומאנית יותר. הקאפיטאליזם שבא לאחריו גרם לרבים להתגעגע לעבר, אבל תנועת הפועלים הייתה שרויה בבלבול עמוק. שיו היה באחד במאי 1997 כשטוני בלייר ניבחר לראשות ממשלת בריטניה, על מצא של "דרך שלישית" שתגשר בין מדיניות חברתית לכזאת שמשרתת את ההון, אבל המדיניות שלו ושל חבריו בעולם שהחזירו את הביקורת על הקאפיטאליזם כשיטה לבמה המרכזית. היה זה האחד במאי של שנת 2000 בלונדון שהראה שהמאה החדשה נפתחת כשהמפכנים יותר בטוחים בעצמם ומאמצים תשובות ודרכי חשיבה שונות למרקם צבעוני גדול שבתוכו הם נותנים מקום לכל סוג של יצרתיות. המפגינים שמספרים שמשטרה לא ציפתה להם שיתקו את מרכזה של לונדון, שתלו גראס על ראשו המתכתי של צ'רצ'יל, והפכו את הבירה האנגלית למשך שעות אחדות לאזור אוטונומי חופשי
מחר יהיו שוב פעם הרחובות מלאים במיליונים, בבירות העולם עם דגלים אדומים יעברו הרבה מאוד אנשים, כל הקבוצות המהפכניות יצאו להראות את פניהם ואת מרכולתם, ויספרו על מה הם עשו שנה שעברה ומה הם מקוומים לעשות השנה כדי להביא לשינוי החברתי המיוחל. פועלים בכל העולם יתאחדו ליום אחד והחג המודרני הראשון שאופף את האנושות כולה על שלל גזעיה ודתיה יערך שוב. מחר אבל הוא יהיה משמעותי יותר, הוא יהיה הראשון תחת המשבר הכלכלי החדש שמערכת שילטון ההון על האדם הביאה עלינו, בכל העולם אנשים כבר אמרו , אנחנו לא נשלם על המשבר שהם יצרו, מחר ניראה כמה הרבה מאיתנו קיימים שם ברחבי תבל ולכמה הם מסוגלים כשהם מתאחדים.
|
נכתב על ידי
,
30/4/2009 21:22
בקטגוריות אחד במאי, אנרכיזם, אקטיביזם, אפריקה, ברלין, היסטוריה, חופש, מעניין, משעשע, צרפת, רוסיה, אופטימי, אקטואליה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עידכונים מקווי החזית - צרפת
לפועלים בצרפת יש היסטוריה ארוכה וממוסדת של להראות את הדרך לאיך הדברים נעשים לשאר מעמד העובדים האירופאי, למשל לפני חודש פועלי מפעל אלקטרוניקה באחד מהפרברים של פריז שמעו שהנהלת המפעל פתחה מפעל זהה לחלוטין לשלהם בסינגפור, כשהם רצו לבדוק מה מתרת המפעל החדש ההנהלה סרבה לשתף פעולה והודיעה שבכלל ניראה לה שיש יותר מדי עובדים וצריך להיפטר מכמה, מה שהעלה אצל העובדים את החשש שהולכים לפטר את כולם לסגור את המפעל ולהעביר אותו לסינגפור. אז הם הפסיקו לעבוד יצאו לשביתה וכבשו את המפעל שלהם כדי למנוע הוצאת מכונות, לא עזרה ההודעה מבית המשפט שהם חייבים לפנות את השטח, שאליה הם הגיבו בחסימת המשרדים של המעסיקים, והדלפת המסמכים שמעדים על כוונת העברת המפעל. לבסוף לא נותרה להנהלה ברירה, הם ניכנעו והסכימו לחתום על מסמך שמבטיח שהמפעל לא יסגר עד 2014 ושלא יהיו פיטורים ועוד לשלם על כמעט כל ימי השביתה משכורת מלאה. ככה זה כשיודעים איך להגיב לקיצוצים
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: