את העצים
אתם חושבים שעקרתם ?
את הבתים הרסתם ?
את העווזים הרגתם ?
את הילדים גירשתם ?
את הנשים השפלתם ?
את הזקנים דחפתם ?
ניראה לכם. אתם
את עצמיכם קברתם.
בחולות אל עראקיב בבעיטה עם עוצמה של
1300 שוטרים חגורים
למלחמה, צי כלי
רכב שלא ניראה באזור שנים ,
מסוקים בשמים ,
מזל"ט
באוויר, פרשים
בצדדים, חבלנים
וכלבנים מול ההגדרה של חסרי ישע ,
מול נוודים שמחפשים מקום לחיים,
שם כברתם את עצמיכם את מאט האשליה
שעוד ריחפה באוויר בקשר למה היא מדינת
היהודים.
כי כולה על
כל זרועותיה הגיעה סוף סוף למדבר,
היו שם אנשים מזרועות של המדינה
שהתושבים לא ראו שם קודם מעולם,
היו רופאים בשמונה אמבולנסים,
היו אנשים מרשות הטבע והגנים, היו מהמנהל האזרחי וממשר האוצר,
אגף המיסים, מדינת
ישראל באה לאל עקאריב אבל לא בשביל להפקיח
את השממה, לפתוח
קופת חולים או בית ספר לילדים לבנות תשתית
לביוב וחשמל, לא
הם באו כולם ולא נעדר מהם איש כדי לרוס
מול עיניהם הדומעות של ילדים בדואים את
בתיהם , כדי לעקור
משורשם את עצי הזית,
כדי להוציא כל הרכוש שהיה בבתים ולעקל
אותו כי ההרס שלא תבינו לא נכון בה מחשבון
המפונים. וכאן
עמדם כולכם והסתכלתם להם בעיניים ואמרתם
, אנחנו מדינת
ישראל אנחנו במלחמה אתכם וזה העומק של מה
שאנחנו מוכנים לעשות כדי להוכיח לכם את
זה, אנחנו נבזבז
מיליונים אם נצטרך כדי לעקור אתכם מפה
ולא ולו שקל על מנת לשפר את חייכם.
אתם אוייבים שלנו בלב מלא ובנפש.
ולא הייה שם ילד שלא הבין את המסר
שניבט בעוצמה של בטון הרוס בבהירות של
ברזטים חתוכים בצהורי היום.
והבדואים הפנימו את המסר והעבירו
אותו אחד לשני במבט שבו מספיק במדבר בשביל
להבין דברים, אויבים
חיים כמו אוייבים והבדואים יודעים להיות
אוייבים לא פחות טוב משהם יודעים להיות
ידידים
והרי הם לא
ילכו לשום מקום אחר חוץ מפה ופה גם הזעם
ירתח כדי להפוצץ וכשהוא יתפוצץ אני אוכל
להגיד הייתי שם והייתי עד ליום שבוא בחרה
הממשלה להפוך ידיד לאוייב,
כי כאשר יענו אותו ,
כן יפרה וכן ירבוץ,
כי מי שהבהיר שעם החוק אי אפשר לדבר,
הפך אותו לחסר ערך בה בשעה,
לעולם כבר לא יבקשו אישורים שלא לדבר
על שיתוף פעולה עם המשטרה.
והגבעות יחזרו לאחר כל הריסה לפרוח
בכוחה של נחישות גדלה והולכת וכוחה של
מחאה שמתגלגלת, ואתם
הורסי הבתים מעליבי היתומות והיורקים
בפניהם של אלמנות,
אתם כמו כל קודמיכם תקאו מהאדמה שבה
חשבתם לבנות נחלה על סבלם של כה רבים
ומי
שהיה שם נושא את הזוועה בליבו ובראשו וחובה
עליו להיות לה עד ולעמוד בשער העיר ולזעוק
את אשר ראה ואת מה ששמע ,
כי אם אין נביא בעירו היה
נביא ואם אין שם איש היה אתה איש,
כי כך נאמר פעם ליחזקל :
והיה וידעתה את הרעה אשר
בעה ולא יצאתה אל כיכר העיר ולא זעקתה כי
חטאה ירושלים עוולה ציון ובניה,
ולא התרעתה ולא חזרו בהם
ובאה האש ואכלה את בניה,
דמם בראשך וממך אבקש.
אך אם התרעתה ואמרתה והזהרתה
ולא חזרו בהם דמם בראשם וממנה אבקשה.
לא
שזה מנחם נורא אבל היה לי קשה למצוא קוונטום
של נחמה
גיליתי משהו על
עצמי כל פעם שאני מתעורר ופוקח את עיניי
אני סוג של מנסה לגלות את העולם מחדש.
בהתחלה אני נורא מבולבל מכל מה שסובב
אותי ומנסה במשך כמה זמן להיסתגל לעולם
הזה שכאילו במפתיע אני נפלטתי לתוכו
ולנסות להבין אותו.
מאחר וזאת משימה מאוד כשה אני בסופו
של דבר מסיים אותה רק לאחר כמה שמעות
ולפעמים אפילו כמה ימים אחרי שאני מתעורר.
ואז הכל מתחיל כשאני נרדם ומתעורר
שוב. אז הואיל
ומה שמייחד את המין האנושי זה העובדה שני
האדם ראו תמיד בהשיגי האתמול את נקודת
הזינוק לקראת כיבוש המחר,
החלטתי להכין לעצמי מין מכתב בוקר
שבוא אני מסביר לעצמי מה זה כל הסובב הזה.
שלום אלישע !
אהלן ! ברוך
הבא אל הקיום ! אני
יודע אתה נורא מבולבל עכשיו ,
זה בסדר, אני
יודע כי כבר עברתה את החוויה הזאת 9642
פעמים. הגיע
הזמן שתצא מההלם. אני
יודע שמעמקי המחשבה שלך כרגע בדיוק
מתעוררות כל השאלות החשבות.
מי אני ? איל
הגעתי דווקא לכאן ?
ומה העולם הזה רוצה ממני ?
מה אני אמור לעשות בו ?
ולמה ?
אז הנה הסבר קצר.
למרות שזה ניראה ככה ,
העולם לא נוצר במטרה לדכא אותך,
באופן הבסיסי ביותר הוא גם לא נגדך,
זאת אומרת אין לו משהוא אישי נגדך
דווקא. רוב המדענים
סבורים שהיקום שאליו נפלתת בזה הרגע נוצר
במטרה אחרת. בינתיים
הם הגיעו למסכנה שהוא נוצר לפני כ 13
מיליארד שנה ,
זאת אומרת ממש הרבה זמן לפני שנולדת
במטרה יחידה וברורה להתרחב עד האינסוף
ולהיבלע במין ענן חסר חיים שחור שבוא
אטומים בודדים ינסו להיתרחב לנצח זה מזה.
כניראה כי 20
מיליארד שנה (הזמן
שעוד ייקח עד שזה ייקרא)
הם יותר מדי זמן בשביל כל אחד להיות
יחד.
אתה התפתחתה
לדרגת צורת חיים תבונית על פני כוכב בינוני
בגודלו במערכת שמש זניחה באחת הספירלות
המערביות של אחת ממיליוני הגאלאקסיות
שמרכיבות את הייקום שהוא ככה סבורים היום
אותם מדענים רק אחד מביליוני ייקומים
מקבילים, בהם
חיות גרסאות אחרות שלך,
יש בה אלישע אחת בחורה שמזמן כבר
היתחתנה עם נדיה, ויש
בה גם אלישע שסיים תואר בארכיאולוגיה,
אלישע שיושב בכלא ,
ואלישע שמנגן על כינור מעל הגג של עיר
מנוכרת. אתה לא
מנגן בשום דבר וטוב שכך לטובת אלא שעלולים
לשמוע ותך ולטובתך,
לעומת זאת וכאן עלי לזעזע אותך במקצת,
שאר האנושות, כן
כן, חמוד אל תפחד
עוד מאט כשהתמונה תתבהר אתה תגלה שיש עוד
יצורים כמוך, למעשה
יש בסמיכות אליך שבעה מיליון כאלה ועל
הכוכב כולו, שיש
מיליארד , דומים
לך בכל הדברים כולם ועם כל זאת שונים לגמרי
זה מזה וגם מחפשים את המישהוא שיבין אותם
באותה צורה אנושה ותוהים מדי רגע את אותם
התהיות כולם, אז
הם שאר האנושות, בסך
הכל מחבים אותך !
זה
לא השיג כה קל , כמט
ואין איש ששונא אותך אישית,
רק בחור אחד כניראה אבל הוא גר במכסיקו
סיטי ואתה עוד תרצה אותו פעם.
ובכן בחזרה לעיניין.
שאר המין האנושי מחבב אותך באופן כזה
או אחר, זה כשלעצמו
די מלחיץ אני יודע אבל זה לא נורא הם לא
מצפים ממך להרבה,
תנשום נשימה עמוקה ותשחרר את הלחץ,
במשך השנים לימדתה אותם שאין אתה מסוג
בני האדם שיש לבנות עליהם וזה נותן לך את
האפשרות להיות צופה מין הצד בפרפורם הנואש
למצוא משמעות לקיומם על ידי מעשים מגוונים.
ובכן מעשים אלא שהם חושבים שנותנים
לחיים את תעמם , הם
דבר יחסית מהנה אבל דורש מאמץ,
ואת זה קשה לצבור.
בשביל זה צריך להתגבר על האצלות שמונעת
ממך בזה הרגע לזנק מהמיטה.
על האצלות אפשר להיתגבר אם תצייר
לעצמך את התמונה של ההישג שאותו אתה מבקש
להשיג ותשים אותו מול העיניים שלך.
אזהרה ! כל
דבר שתשים מול העיניים שלך עלול לעניין
אותך, ואתה עלול
לבלות שנים בניסיון להבין אותו לעומק.
עזוב את זה , מוסיף
דעת מוסיף מכאוב והעיניין בעולם הוא
כניראה לא לדעת את הכל למרות שזה אכן
אפשרי, אלה משהוא
אחר ובלתי מוגדר חסר צורה וביטויי.
כאן אני מגיע לבעייה של הבעיות.
התהליך הזה שאתה מתחיל בפעם ה9642,
ניקרא מחוסר מילה אחרת "חיים"
ולחיים אין שום כללים ושום נוסחאות,
הם עובדים אחרת בשביל כל אחד ולכן על
כל אחד למצוא בהם את דרכו שלו.
זה לא כזה קשה כי זה גם מאפשר לך יצור
מהם יצירת אומנות ויצירת האומנות הזאת
עלולה להיות די יפה אם תתאמץ.
האדם , ואתה
ככל הניראה כזה ,
מעריך אומנות,
ידע וביטויים של חיבה,
נסה לתת כמה שיותר מאלה לאנושות סביבך
והם עלולים להחזיר לך את מה שנתת בורה
שלהם. בסך הכל זה
עובד ככה : היקום
הוא סוג של מראה ענקית שמשקפת אותך,
לפי הסרט שאתה בראש שלך מזמין לעצמך.
זה די כיף כי אתה יכול להזמין סרט אחר
כל יום, חוץ מסרטי
אימה יש הרבה יותר מדי מזה בחיים גם ככה.
בחיים יש גם הרבה סבל שנולד מהעובדה
שבאמת זה לא כל ממילא ואנשים חמדנים לשלטון
וטעבים לבצע כסף הופכים אותם לעוד יותר
מסובכים בכל מקרה כי הם רוצים מאוד לחיות
טוב יותר מהשאר והם חושבים שהם ישיגו את
המטרה הזאת עם הם יחריכו את השאר לעבוד
למענם, עקב מחסור
במתכות ובגלל סיבות אחרות הם כבר לא
מחזיקים את העבדים שלהם קשורים אליהם
בכבלים מברזל אלה במשהוא הרבה יותר חזק
ויעיל, כבלים
תודעתיים שהם עיצבו על ידי סרטים ותוכניות
טלויזיה (הדבר
הגדול בחדר שלך)
פרסומות וקניונים.
אתה משוחרר מהכבלים האלה כי אתה מבין
אותם, המשימה שלך
היא לנסות ולשחרר גם את השאר,
כי אז העולם יהיה מקום יותר טוב לחיות
בו. אם תשחרר
מספיק אנשים אז תהיה שמח איתם ובאופן כללי
כניראה מאושר. אושר
זה משהוא שרק אתה יכול לתת לעצמך,
אין לזה הגדרה אבל זה בארך :
ההרגשה שאתה זורם בזרם הקיום ולא
ניתקע במחסומים. הרוס
את המחסומים פיזיים כרוחניים כולל את
האלה בשטחים הכבושים.
אה כן, הסבל
מסביבך עלול לדכא אותך במהלך היום,
עשה משהוא כנגדו והדבר יגרום לך סיפוק
חסר גבולות. אחד
מסוגי הדיכוי הקשים שבסביך ניקרא כיבוש
הוא כולל מערכת שלמה של דיכוי של חצי
מהאנשים שחיים סביבך,
אתה צריך לעזור לסיים אותו כל יום
בצעד קטן כלשהוא ,
בכלל את כל המטרות הגדולות אתה צריך
לקיים כל יום בצעדים קטנים זה בעייתי כי
יש הרבה מטרות אבל זה גם לא נורא כי אתה
יכול לבחור באיזה אתה מתמקד היום.
התמקדות זה משהוא שקשה לך איתו ,
ואתה תמיד חוש שזה הומצא על ידי אנשים
רעים. זה כניראה
נכון אבל אין לך דרך לשנות את זה.
סתם יש לך. וגם
חוש הומור יש לך, אבל
מיקוד לא יזי לכמה מהמטרות שהצבתה לעצמך.
נסה להביט למשך חמש דקות בנקודה אחת
מבלי לחשבוע על דבר חוצ ממנה.
תתמקד בלראות את הדברים בבהירות זה
קשה בבוקר אבל תנסה להתחיל מלראות עת המצב
שלך אני מניח שאתה שוכב אם לא עליך לשחזר
איך הגעתה למצב שבוא אתה נמצא עכשיו,
להיזכר לאט לאט מה עשיתה אתמול ומה
רציתה לעשות היום ולנסות לעשות אותו.
בדרך עלייך לזכור שגם שאר היקום עסוק
בערך במשימות האלה ועליך לנהוג בו בכבוד
ובסובלנות ולנסות לשפר אותו עם כל צעד
שאתה עושה. נישמע
הרבה לעשות ? כן
זה לא מעט אז קום כבר פדלאה עצלה שכמוך !
צה ותתחיל לעשות חיים.
אה על תישקח את הקפה :)
!
הבירה בושלה וזה בסדר, אבל למה לפני שנתיים ? ולמה אבל למה
הייתי צריך לשבת
בחור הזה 10 שעות עם חבורת המזיעים הנואשת הזאת ולחקות שהוא יצליח להוציא
ממנו את הכסף ברמיה כשאפשר היה לסיים את כל העיניין מהר יותר ובצורה מכובדת
יותר עם האקדח. הבתולה תסלח לי על פשעי אבל זה האהבה לתחיים טובים ואושר
שאליהם שואפת כל הבריאה שהביאה אותי למעשים שאנשים מכנים נלוזים. כי לא
קיבלו אישור מהמלך, אבל טוב לפחות התלתי ספק בהיותו של בוב אומן הרימיה
בקלפים הגדול מכולם. אז מה עכשיו ? יש בסביבות שתיים, שמעתי, את הכרכרה של
לורד הינסון, שחוזר מהאחוזה לעיר, וגם ככה סיפר לי המנקה של האורווה שלו
בבית מרזח לורד צ'יימבלטון רוצה להיתרחק מהעיר לכמה ימים כדי לא להיתפס
בעין הסערה כשיתברר לעולם שהאוניה שבעתיה הוא לווה ומזבזז
כספים מזה שלוש שנים, טבעה מזה שנתיים והניצולים שכבר הגיעו לאחר מסע מפרך
לצרפת ככה אומרות השמועות עתידים להציב את מראת האמת מול פניו הנפוחות של
הלורד ושל לוויו , וגם ככה טוענת בתוקף תחושת האינטואיציה שהתעוררה אתמול
לאחר תרדמת של כמה חודשים, מנהל הלשכה הגאוגרפית המלכותית נסוג מעיר הבירה
לאחת מעיירות השדה שמה מחכה לו לפי השמוע בור גדול שאליו נעלמים לאחרונה
הטובים שבמפות הימים של הממלכה . בור שאותו לעיתים תכופות מבקרים השגריר
ההולנדי והשגריר הצורפתי שמזה כמה ימים מתחמק מהארמון בטענה של הצטננות קשה
שמשום מה לא ניראת על פניו כשהוא רוכב על הפוני ביער עם העוזרת בית של
המלכה... אבל די הוא מטרה גדולה מדי לעצור אותו ולהגיד לו את הכסף או את
החיים הוא עלול עוד בתיפשות אופיינית לבעלי הכבוד העצמי, להגיד את הכסף .
וגם זה כבר באמת יחייב את המשמר העירוני לשלוח את כלבי הריחרוח שלהם אחרי,
ותודות למלאכתה הקשה של אמה במבשלה אתמול זה לא יהיה ריח שאני יכול להיפתתר
ממנו בקלות בכל אופן, לא שאר המרכבות זה בסדר גמור, רק צריך לדעת לעשות
הצגה מרשימה ולבקש את הכסף בסטייל במהירות ובאלגנטיות שיפילו את הארנק של
הגבר ויסחררו את ראשה של הגברת עד שתיפול בזרועותי, שכחתי לקנות אבק שריפה
בשוק אתמול, אז היום צריך להיות חד ומאיים מספיק כדי לחסות על חוסר קיומו .
זאת המצאה טובה העיפרון הזה, בריטני חשבה שזה מין שורש של עץ רעיל וביקשה
ממני לא לאכול את זה כשראיתי אותו מונח במטבח שלה, איזה טיפשומנת החמודה
הזאת , קורה והנייר גם כן המצאה טובה, תודה לסינים, ותודה לבחורצ'יק הזה,
נו מהמאה שעברה, איך קראו לו , אה מרקו ! שגילה לנו את סין ואיתה את הנייר.
טוב אבל די לכתוב על דברים שצריך לעשות, עדיף לעשות דברים שיצטרכו לכתוב
עליהם, סוס , בוא הנה