בחיית זומזום, שבעולם הזה אין כניראה העברת זמן חסרת משמעות יותר ממה שעשיתי היום. כן היו ימים ואני לא אכחיש רבים, שבהם העברתי את זמני לריק השמדתי את דקותיי לבטלה, ועסקתי בצורה אובססיבית בלא כלום. מעייף אגב אם תהיתם. אבל אף פעם אף בר דעת לא שילם לי על זה. עד היום. ואני מלא תודה לזה שאמר לעולם שיהיה על כך שברא בו את רשות החבורה הציבורית שמלבד לתת לי תלוש לארוחת בוקר זוגית (אין לי עדיין עם מי לחלוק אותה :( ) גם הסיעה אותי על ידי נהגת ברזילאית נחמדה מאוד ופתוחה מאוד להצעות תחבורה אלטרנטיביות (כגון את רואה שם ? כן תעברי מהקו הצהוב , נכון עכשיו תפני שם ואם אני יודע שזה לא בדרך אבל אולי אתם רוצים לשתות משהוא בבית שלי , תעלו שניה ? אני צריך להטעין את האייפון) לבית שמש , כדי שאני אקח מבית שמש אוטובוס לבני ברק , ואז אותה ברזילאית תבוא ותיקח אותי ממש לפתח ביתי חזרה. וכל זה כדי שאני ארשום כמה אנשים עלו באיזה תחנה ומתי. ולא לא ארשום, חלילה זהוא מאמץ שלא הייתי מוכן לו, שאני אסמן בעיגול מהמספרים שמופיעים בפני. לא לא צריך להיות מדוייק . כי מה זה כבר משנה בעצם אתה סופר בסוף כמה אנשים יש באוטובוס ומחלק אותם בין תחנות. ותמורת זה ! 24 שקל בשעה, נסיעות (דרשתי) שני עתים וכרטיסיה מתנה למקרה שתרצה לנסוע לבני ברק כדי לשתצות קוקה קולה ישר מהמפעל.
חוויוה אנתרפולוגית : למרות מסע התעמולה הרחב עדיין היו שני זוגות אמיצים של חרידי וחרדית שהפרו את נוהג ההפרדה בין המינים וישבו ביחד , המרד הוא לא נחלתם של אינטלקטואלים עלק מרחביה בלבד !
האדם עם השטריימל עלול להוסיף שליש לגובה שלו.
נהגים הם עם אומלל שאוכל את החרא של החברה ואת החרא של הנוסעים ביחד וכולם עוד חובטים בהם תוך כדי. והם עושים פרצוף נורא מסכן כשאתה אומר להם שאתה מטעם משרד התחבורה אבל אז אתה מסביר להם שאתה לא מעניין אותך שיעלו אנשים מאחורה ועם יש להם כרטיסיות או לא ושבכלל תכתוב מראש רק הערות חיוביות ובכלל שהנהג ייכתוב בעצמו אז הם נהיים מה זה סבבה ומספרים לך הל על איך הם ניגמלו מעישון (סיגריות) הולידו ילדה שהפכה להיות בת שש, ולא יולים להיתרכז בנהיגה בלי רדיו פועל.
חוויות גיאוגרפיות. למה קוקה קולה בבני ברק ? אני מריח תאורית קונספיראציה יהודית עולמית במסווה משקה השחור. בני ברק קורסת ללא תשתיות תחבורה כלשהם ללא תחנה מרכזית כלשהיא והמקום היחיד בארץ שעוד נישארו בו אנטנטנות על גגות הבתים . הבתים עוסם רושם שהם שורדים רק בסייתא דשמיא כי סייתא אחרת לא ניראת באופק, והעיריה של בני ברק , ואני מבין אותה, החליטה מתוקף כל האמור לעיל לשכון במבנה ברמת גן.
חברים וחברות קומראדים וקומארדיות, אני זקוק לשותפים מדי פעם תתקשרו אם אתם רוצים שאני אקח אתכם לנסיעה הבאה !
לצערי אוכל לפנות אליכם רק בשם בדוי, שכן
האמיתי, אני חושש, נמצא במאגר המבוקשים של משטרת ישראל, רוסיה, גרמניה
האינטרפוטל והשירות הפסיכיאטרי של מדינת ישראל. די כי אומר , כי אף אם
הייתם יודעים את שמי האמיתי, לא הייתם מפיקים ממנו הנאה גלויה, כפי שלא
הפקתי אני, שכן מה אומר ומה אגיד חיי הובילו אותי מן הפח אל הפחת ומן הפחת
אל מה שנמוך ממנה עד שכמעט ולא נותר מקום להדרדר מטה, ואני אומר זאת רק
משום האמונה הצרופה שמחזיקה אותי בחיים, כי אי שם בעולמו של הרחב של
אלוהים קיימת ולו בריאה אחת שחייה עלובים מחיי. מטרתה של פנייתי הנרגשת
אליכם, כאנשים משכילים הקוראים בספר היא בקשת העסקה.
לא אכביר
במילים על השמחה ששטפה את ליבי היגע כשנודע לי שאתם מחפשים עובדים לחנויות
הספרים שלכם, ופחות (מסיבות של חוסר רצון להפליל את עצמי) על הדרכים
השונות שבהם ביטאתי את השמחה הזאת. ועל כן אגש ישר אל קורות חיי שאני סמוך
ובטוח שישכנעו אתכם שאין מתאים וראוי ממני לשרת אתכם אדונים מכובדים
ונאורים בעלי התרבות.
ראשית אפתח ואומר שזכות גדולה נפלה לי
להיוולד בעיר הבירה של הרפובליקה הסובייטית העצומה, שכל מי שנולד תחת
הכוכב האדום שלה הודה לכל האלים על מזלו הטוב שהובילו את נשמתו בנבכי
הגלגולים הקוסמיים לאותה פינת חמדה של אושר, יושר צדק ואומץ אנושי, ולא אל
אחת מארצותיו של המערב הרקוב מבחינה מוסרית וחברתית כאחת. אך ממזל זה לא
עמדתי להפיק לא עושר ולא אושר שכן אותה ברית אמיצה של רפובליקות סוביטיות
עמדה ממש בשעת לידתי בפני שוקת שבורה. המאמצים המרושעים והחתרניים של
מעצמות המערב לחתור תחת אושרם של האזרחים הסובייטיים נשאור פרי, והשחיטות
הבגידה והזלזול והפשע פשטו בכל ואכלו כל חלקה טובה עד שלא נותר מה לאכול.
אבוש אך אומר, שגם עלי לא פסחו רעות חולות אלה. אך בתנאים אלה של חוסר
יציבות וביטחון בעתיד של עוני ורעב והדרדרות מוסרית, חזיתי גם בבעלי המוסר
הגדולים מדרדרים לנלוזים שבמעשים ואילו אני לעולם לא ניחונתי בתחונות
האצילות של המין האנושי ודי היה בקל שבתרוצים כדי להוריד אותי מדרך ההגון
והישר. אומר זאת כעת כדי שלא תקראו את זה בתיקי לשכות הסעד: גנבתי ושדדתי
מכרתי ברבית קצוצה והרבצתי לחלשים ממני, שלא היו רבים , אך אם היה דבר אחד
שגרם לי להחזיק את ראשי מעל המים , זה היה אהבתי לספרים. בספריות ובחנויות
גנבתי כרכים עבי קרס עם אגדות וסיפורים. הפלגתי בדמינוי עם אודיסאוס,
ועליתי למרומי האזמרגד ישבתי ליד כסאו של אודין ונלמתי בג'ינים יחד עם
סניבאד וכל זה ביושבי במזבלה עם ספר שזה אתה הוכנס תחת חולצתי.
וזה
היה יכול להימשך לנצח, ומי יודע אולי הייתי צובר מספיק תחכום רחוב, ידע
סביבתי, ורשע ילדותי כדי להצליח בעולם העסקים האכזר של רוסיה המודרנית,
אבל האלים בראותם שאולי מזלי הולך לשפור עלי החליטו פעם נוספת לטרוף את
הקלפים, לעקור אותי מהסביבה הטבעית שלי , ולאחד את משפחתי עם המשפחה
העברית הגדולה. בכך אני מאשים את האלים כולם, אבל יותר מכל את הסוכנות
העברית שהבטיחה רחובות מצופים דבש ואגמים של חלב, בארץ החדשה, אל כן מה
רבה הייתה ההפתעה שפעמה בליבי התמים ועד כמה נשבר הוא לרסיסים של נפש
מנופצת ששנים של טיפול פסיכיאטרי לא הצליחו להחזיר כשביתנו החדש התגלה
כאדמת מדבר הררית ומתורשת, מלאה בבתים דומים להפליא לבתים שזה אתה עזבנו
רק עם התוספת הקטנה ששמתי לב אליה מייד שכולם נמצאו בתוך ליבה רותחת של
סיכסוך דמים עתיק יומין שהתפרץ לעברי במתחי יריות, אזעקות ותרגילי כניסה
למקלטים כל פעם שהעזתי להוציא את אפי הגדול החוצה.
לא אומר כי
הישיבה על מקום אחד היא מה שמייחד אותי בין ילדי אנוש, מייד עם הגיעי
חזרתי להרגלי הרעים שאני תולה אותם בגנים היהודיים שקיבלתי מאבי ומאמי
שאיתם באה הנוכלות התחמנות והגניבה השקר והאנוכיות. לא עבר זמן רב ויצאתי
לתור את הארץ לרוחבה ובעיקר לאורכה , מציג את עצמי בשלל דימויים ובמגוון
צורות חלקן לא הולם לכדי תיאור , מסיג מנת אוכל פה ובקבוק קולה שם, כסף או
שעון יד, פלאפון או צרור מפתחות. בראייה לאחור שבעזרת ד"ר שלייק פיתחתי
בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנל, אני יכול להגיד כי זאת הייתה התקופה
שעיצבה אותי כמי שאני , אדם שמצפה מהבריות לגרוע ביותר, שחוושד בכולם שהם
דומים במנעיהם למניעיו, ועל כן בורח מהחברה אך חי כטפיל פרזיטי על משמניה,
אדם שמעדיף אלימות של טירוף לרגע על פני דיון איטי ומשכיל לשם פתרון בעיות
שדורשות פיתרון, איש שההיגיינה רחוקה ממנו והבקטריות למניהם הפכו לחלק
בלתי נפרד מגופו, איש שהריח שהוא מפיץ סביבו ביום טוב גורם לאנשים לעבור
לעיתים מקרה שקרה ואיני גאה בו, לירדן, שמעדיף הנעה של רגע לעצמו על פני
טובתו של הכלל לזמן ארוך, או למה שאח"כ הגדיר דוקטור שלייק כמסוממם ושקרן
פתולוגי חסר תקנה עם התקפים פסיכוטיים.
אבל אני סמוך ובטוח כי יש
מוצא מין הסבך שאליו נקלאו חי, וכי העבודה זאת שהצליחה להפוך את הקוף
לאדם, היא גם הדרך לישועה שלי , שכן בעמל קשה ובעבודת פרך יומלו כל
התכונות שרכשתי לעצמי באלה שתורמות לחברה בריאה לפחות בגופה ושלמה לפחות
ברכושה. אם רק תתנו לי את ההזדמנות הזאת להופך את עצמי לבן אנוש, אני אהיה
אסיר תודה ככלב פרא שנאסף לבית טוב. אנני מבקש גדולות כי אם רק את אמונכם
, ואם תתנו לי אותו אני אסתפק בקערת מרק ביום כמסכורת, שתמורתה אלקק את
רצפת החנות שתסנפו אותי אליה, אם תרצו עם הלשון, אם תבקשו אפילו עם הלשון
שלי. תודתי לא תדע גבולות ואני אגפף בסתר את רגליכם אשרוט את אויבכם
ואמכור כל ספר שתרצו. ממה שנאמר לי על ידי מומחים בנפש האדם, אני בעל
יכולת שיכנוע מפתיעה ביעילותה, זה קשור לעוצמה של המבט המאשים שאני מסוגל
לתת לאנשים אם הם לא עושים את מה שביקשתי ולעובדה שהם לעולם לא יודעים עם
אני עושה מעצמי מטורף או שאני באמת כזה.
אני מבקש ממכם שאם בקשתי
נגעה לנפשכם , תצרו איתי קשר בהקדם האפשרי, שכן אני חושש שהבריחה שלי מבית
החולים לא תוכל להימשך זמן רב, דולקים אחרי הטובים שבבלשי משרד הבריאות
המחוזי ומשטרת ירושלים, והספסל שמצאתי בו מחסה בגן הפעמון נכבש על ידי
זרים בליל אמש, והפלאפון שאת מספרו אני נותן לכם נגנב זה ממש מכסה האחורי
של עלמה צעירה עם שער ברונטי יפיפה שהיה יכול לרתק מיליוני קוראים לו תואר
בידי משורר ואני חושש שהמספר יחסם במהרה. 0543996094 בתודה איליה
לקטע המלא...
למה אתם שותים קפה ? תפסיקו, ומייד. בתור ברמן חדש בבית קפה של הרשת ששמה
נרמז בכותרת, אני אומר לכם, למה לכם הטפתפת השחורה המרה הזאת עם קצף ושליש
חלב ? די להזמין הפוכים ואקספרוסאים, זה מסכן את בריאותכם מעלה את סיכויי
השבץ, התקפף הלב, ונהיגה במהירות מופרזת. קחו תה ! הרבה יותר קל להכין
אותו, לא צריך לדאוג למאה כוסות ביחד באיזה שלב הכנה הם ולה הם נועדו, כל
התאים הם אותו הדבר פחות או יותר, אז בריא לכם יותר ופשוט יותר לי , שילוב
מנצח.
כי אי אפשר ככה , באמת . אני נאלץ לחטוף את עצמי מהמיטה שאפילו היא לא שלי
כרגע, בחמש וחצי בבוקר כדי לספק את התשורה הלא מוסברת שלכם לקנות חלב
מוקצף עם נזלת של משהוא שחור שזורם ממכונת ברזל עם שלוש פתמות מסתובבות,
במשך שמונה שעות תמימות שבהם המאמץ שלי להשאיר אתכם ערים גורם לי להתמותת
מייד אחרי שאני מסיים לעבוד. אז למה לכם קפה עכשיו ? מה כי אמרו לכם שקפה
ובוקר זה מילים מתחרזות ? נחשו מה ! הן לא ! מחשבה עצמית זה כל מה שאני
מבקש, תשתו נס קפה בבית, הוא בין כך הרבה יותר טעים, ואם אתם חייבים
שמישהוא ישקה אתכם בבוקר, הזמינו מיץ תפוזים, או מיץ גזר, לימונענע, תה,
קולה כמוצא אחרון אבל תפסיקו אם הקפה ההפוך הזה !
בתודה על ההבנה ובציפיה לשינוי מעמיק בהיתנהגותכם הצרכנית מחר בבוקר
א. ג. הברמן של סניפ קניון ה. של ק. ה.
לקטע המלא...
אריה שלום. אני בברצלונה. אתה לא מאמין, ובצדק, אבל הייתה טיסה, 99 דולר,
חבל לפספס. יום נעים. זה היה הסמס ששלחתי לבוס שלי כדקה לפני שהייתי צריך
להיות בצומת פת, לבוש כעיתון ולחלק אותו במרץ לנהגים. לפני שבוע בערך אריה
סיפר לי איך מישהיא אמרה לו בוקר אחד שהיא לא מרגישה טוב, הוא אמר הוא נסע
אליה , לקח אותה מהבית שלה הכריח אותה לעבוד ובאותו היום פיטר אותה. אז
ידעתי שאני לא רוצה להחזיק מעמד בעבודה הרבה זמן. באותו מעמד הוא גם הסביר
לי שברגע שהעיתונים שאני אחלק חינם לאנשים יגמרו מה שיקרה די מוקדם כניראה
עלי להיות שלט, וזהו. אסור לדבר בטלפון, לשמוע מוזיקה, לאכול. מותר לשתות
וזה הכול. תעמוד שעה וחצי ועל תעשה דבר. אתה "כמו שלט אנושי" הוא אמר. לא
שניראה לי שהיה מפריע למישהוא עם שלט היה מדבר בטלפון או אוכל ההפך אם כבר
זה היה הופך אותו ליותר מעניין, אז כשסיימתי לחלק תקשורת מודפסת לאנשים
מסביבי, התקשרתי לחבר שלי, וידעתי מהצעדים המהירים משקפי השמש והדיבור
החותך של הבחור שניגש אליי שהוא אחד הפקחים שאריה סיפר לי עליהם. -אפשר
לדבר עם הבוס שלך ? הוא שאל. אני הבוס של עצמי עניתי לו, אתה מתכוון לבן
אדם שמביא לי את העיתונים ? כן, זה. שיחה קצרה לאחר מכן ונזיפה קצרה,
ובמשמרת הבאה החלטתי לנצל את זמן השלט שלי למדיטציה. מה כב יכול להיות רע
בשלט שעושה מדיטציה ? צלצול אחד אחר כך, "התעוררת ?" עוד לא, חשבתי, אני
אבל בדרך להארה, למה אתה חייב להפריע לי. למה אתה ישן ? אני עושה מדיטציה.
על תעשה מדיטציה, על תעשה כלום, תהיה שלט. שלטים קונים ובהרבה כסף, שעה של
שלט רגיל בכביש איילון למשל עולה 500 שקל לכל הפחות, ולא 23 לשעה. ואני
עוד שלט גדול יחסית תלת מימדי, עם יכולת תגובה, אטרקציה כזאת הייתה עולה
הרבה יותר למפרסם הממוצע, אבל למה יש הרי אנשים ב23 שקל לשעה.
העיניין הוא כמובן שהבחור שנתנו לו אותו וכמה אלפי עיתונים לחלק גם לא
אשם. הוא הייה בשמחה עושה משהוא אחר, מועיל יותר לחברה מאשר למסור לאנשים
את מנת הדיכאון היומית שהם לוקחים ברעב כל בוקר כי היא ניתנת בחינם, רק
שהוא מוכרח כי יש לו ילדים לפרנס, משפחה, ואף אחד שיציע לו משהוא בשכר
סביר יותר בתמורה.
אבל זהוא אני צריך לסיים את הפלייר שלי למחלקי העלונים ומחלקי העיתונים
אני אשאל את כוח לעובדים עם הם רוצים אולי לנסות להרים איגוד...לקטע המלא...
כדי לגרום לכם לצרוך דברים שאתם לא צריכם בכסף שאין לכם, שוכרים אנשים
שישימו לכם עלונים של פרסומות שאמורות להישתמש בתת מודע שלכם נגדכם בתאי
הדואר שלכם. אני אחד האנשים שאלה. השבוע החלוקה הזאת הביאה אותי לקריית
מלאכי, לוס אנגלס בתרגום לאנגלית, למה ? כי הקהילה היהודית של לוס אנג'לס
תרמה רבות לבניית העיר. האזור שלי לחלוקה התפרס בעיקר מבלוקים על גבי
בלוקים שכל אחד מהם התחרה בשני בתחרות הבניין המוזנח במזרח התיכון, וכל
הבנייה כאילו אמרה לך, שמנו פה אנשים, כדי שאפשר יהיה לקרוא לזה מגורים.
ושליטי האומה נזכרים בקומם יום אחד בשנה, לקראת יום העצמאות של המדינה,
כשסופרים את האחוז היחסי של היהודים מול הערבים במדינה. אז הם ניקראים
לדגל כדי להישכח במהרה. באמצעה של השכונה עומד לו קומפלקס ענק של בניינים
של חסידות בית דוד, המוכרת יותר כחסידות חב"ד, שמכל בנייניה נשקפים הדגלים
שמודיעים לכולם כי המשיח כבר בא, או יבוא עוד מאט, יחזור זאת אומרת, החי
המת משקיף על כולם בחיוך משרה תקווה ואהבה, כאילו הייה ישוע רק בלי תחושת
האשמה של הסבל שעבר, ואומר לכולם לא נורא שאתם חיים בשיכונים אולי אין לכם
עבודה או עתיד במקום הזה אבל על תדאגו המשיח, כבר בא. תשבו בשקט ותחכו
להיגאל, הנה אוטוט כבר עכשיו, עוד שנייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: