|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על פלסטין ועל האינדיאנים ב13 בפברואר 1873 נחתם בהר הדרומי ביותר מבין הגבעות השחורות שלארץ הדקוטה ההסכם היסטורי בין ארצות הברית לבין האינדיאנים. ההסכם כלל את : שבירת הסגר היבשתי על הטרטוריה של השבטים , פתיחת מעברים , חילופי שבויים, ומניעת התקפות חמושות של בני הלאקוטה על המתיישבים הלבנים . השטחים של האינדיאנים יזכו לאוטונומיה שיפוטית ושיטורית, הם יוכלו לשטר בה כאוות נפשם ולקבוע שם את חוקיהם הם, דבר ממסורותיהם לא ייחשב לשבירת חוק והייחסים בין החוקה האמריקאית לחוקה הפנימית שלהם יהיו משהוא מאוד מאוד מסובך שבסופו של דבר ירשה להם להוציא נגיד להורג מי שהם רק יחליטו להתחתן עם כמה נשים שירצו ולסגוד לטוטמים ולרוחות השמים. רק דבר אחד יימנע מהם, השליטה על גורלם. באופן אפקטיבי כל קימם יועבר לחסדי הכובשים הלבנים שיחליטו מה יהיה הדבר שיוקם מסביב לשמורה, נומאר אזור תעשייתי מזהם שיחסל את האפשרויות ל האינדיאנים לחיות מציד וחקלאות והרעב כבר יכריח אותם לבוא ולהיתחנן לכבל מידי הכובשים את ההזדמנות המשפילה לעמול שעות רבות בתמורה לסיכוי הלא מובן מאיליו לתת לפחות לחלק מהילדים פרוסת לחם. הם, הלבנים, יחליטו בין השאר מה יהיה גובה המיסים על מוצרים שונים שיעברו לשטח ארה"ב, וככה באופן אפקטיבי שוב, יוכלו לשלוט במה ייוצר בשמורה, וכמובן החיים בשמורה יהיו תלויים לחלוטין בכך שהם לעולם לא יירצו לחיות טוב יותר ממה שהם חיים, שהרי עם סימן כלשהוא של התמרדות כנגד כל העבדות הזאת צבא ארצות הברית, משטרת המדינה, וועד שומרי המולדת של הכנסיה האנגליקאנית יפשטו על השמורה ויהפכו אותה לעיי חורבות , יסגרו את בני השמורה בבתי כלא מצומצמים יותר. עכשיו כששום כוח חמוש כבר לא יעמוד לרשות האינדיאנים למעשה את כל זה תוכל לעשות התזמורת של וותיקי משרד השריף המקומי.
ב 1994 נחתם על מתשאות הבית הלבן הסכם מאוד דומה בין שתי ישויות אחרות, ממשלת ישראל המייצגת את המתיישבים הלבנים (בשלבים שונים ניסתה לטעון שהיא מייצגת גם את המהגרים מארצות ערב אבל כל מי שיבקר בשדרות אשקלון ובאר שבע ולאחר מכן בסביון עומר להבים והרצליה פיתוח יוכל לראות היטב את מי היא אכן משרתת) והועד הפועל של האירגון לשיחרור פלסטין שייצג אז לטענתו את הפזורה הפלסטינאית ואת שאר האבוריגנים שחיים פה. ההסכם הבטיח לפלסטינאים את כל הזכויות להיות עבדים של החברה המתועשת של ההון הישראלי ושל הגלובליזציה האמריקאית, ככל שרק ירצו. עליהם רק : לזנוח את תקוותיהם לצדק היסטורי, לוותר על שיפורים משמעותיים ברמת החיים, ולוותר על האפשרות להיתנגדות חמושה למה שלא יהיה מה שישראל מתכננת לעשות להם. כמובן למען האינטרסים המשוטפים של המנצלים והמנוצלים יוסרו הגבלות המסחר , ובניגוד לבני אדם סחורות יוכלו לעבור לאן שרק יירצו, בתוך שטחי האוטונומיה הם יוכלו במחיר של שוטר ישראלי אחד להכין לעצמם עשרה שוטרים שיעשו שם מה שרק יירצו. ייתלו משתפי פעולה, יענו עצירים , יוציאו להורג סטודנטים שמדברים עחל שינויי. יוכלו לקבל ולתת שוחד ובכלל לעשות דברים רבים ביותר .
למה נשאלת השאלה חתמו שני הגופים האלה על ההסכמים ? הראיות היום מצביאות לעובדה שמפקד חיל הפרשים האמריקאי בצורה מחושבת שיחד במשך שנים את חברי מועצת השבטים , וגידל בגלות בבתי הכלא האמריקאיים בפלורידה, מבין בני השבטים שהוגלו , הנהגה משתפית שכשתוחזר לשמורה תחתום על ההסכמים, שוב הדימיון פה בולט. לאור כל הדברים האלה אפשר להבין את ממשלת ישראל שלאמבינה למה מצפים ממנה ליותר ממה שציפו נגיד מהאמריקאים ביחסם לשחומי העור שלהם. אבל לא בוושינגטון יושבים שופטינו ! הם יושבים בליבינו בנשמתינו ובתחושת הצדק שלנו.
"שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל היושרה יעקושו בנה ציון בדמים וירושלים בעולה, ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאי בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמור הלא ה' בקרבינו, לא תבוא עלינו רעה. לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער" הנביא מיכה פרק ג פסוקים ט-י"ב
"והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון באש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים והלכו גויים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה ואל בית אלוהי יעקוב ויורנו מדרכיו ונעלה באורחותיו , כי מציון צתא תורה ודבר ה' מירושלים ושפט בין עמים רבים והוכיח לגויים עצומים עד רחוק, וכיתתו חרבותם לעיתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישאו גוי לגוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ויישבו איש תחת גפמנו ותחת תאנתו ואין מחריד נאום ה'" מיכה ד פסוקים א-ד
הבחירה ? בידינו .
|
נכתב על ידי
,
20/6/2010 12:00
בקטגוריות אקטיביזם, אפריקה, היסטוריה, הכיבוש, חופש, ירושלים, מעניין, פלסטין, אקטואליה, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
משפחות רוסיות
לעיתים קורא, שבן אנוש מרגיש שהוא יושב בתוך סיר גדול עם מים רותחים שמוצב על מדורה. וכל מי שנימצא סביבו באופן טבעי רואה את האשם במצב הזה באדם שיושב בתוך הסיר, ואת האכזבה שלהם, הם מביעים בצורה ישירה על ידי השלכת חיצים לכיוונך. אה והם כולם בני המשפחה הקרובים ביותר שלך. בקיצור פגשתי את הדוד שלי. שבע שעות של ביקורת חדה אישית ונוקבת אחרי , אני מוכרח להשיג מסקנות מספר. איך אפשר לראות במכונית , דאצ'ה וגן וסדינים לבנים את מהות החיים ? וטלפונים מתקדמים , יש לא אייפון אבל זה לא משנה זה הרי לא המהות של הקיום. אחת השאלות שארו יותר משעה של דיון הייתה מ הייתה עושה עם 20 אלף שקל בחודש, התעקשתי שהייתי אחרי כל השאר קונה מחשב לשכנים האתיופיים שלי. הם סרבו אפילו לשמוע ל האפשות. למי אכפצ מהשכנים שלו ? למה ? בשביל מה ? תקנ השכלה טובה יותר מכונית קורס נהיגה. זה הייה וויקוח ארוך שאלתי מה הם חושבים שאיך החברה בנוייה , התווכחנו על עדרים של היפופוטאמים שדורסים את החלשים של העדר למוות ועל משפחות של אריות שהורגים את הולדות החלשים, על נמלים ועל דבורות, על בני אדם עשירים ועניים על פוטין ועל החיזבאללה. בסיום כל השיחה הם כמובן שהו והבטיחו שהם ייתנו לי את כל מה שאני אחפץ בו אם אני אעלה על דרך היישר שזה ללמוד מקצוע . נגיד מתפעל קו ייצור במפעל, מנהל עסקים או משפטים. אני שוב אמרתי שלא מעניין אותי עשרת אלפים דולר בשנה (שיקרתי מענין אותי מאוד , אבל לא בכל מחיר) ושני אשלח להם גלויה אחרי שנתלה את הדגל האדום על הבית הלבן.
|
נכתב על ידי
,
25/5/2010 16:36
בקטגוריות אנרכיזם, אפוקליפסה, אקטיביזם, זכויות בעלי חיים, חופש, חוק ומשפט, מילים, רוסיה, ביקורת, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
על וענונו מוטי , אם רק הייתה כמו כל הבוגדים. בן לאמא לבנה מפולניה ואבה צחור מרוסיה, בן להורים טובים, ממשפחה מכובדת, היינו כל כך מבינים, איש לא הייה שונא אותך כי האשכנטוצים האלה הם כאלה כבר למדנו אנחנו יודעים. אבל מוטי, אתה הייה איתך קשה בגלל זה אנחנו שונאים אותך כל כך , כי אתה לא כמו כולם. בטח אתה שמח שאתה סוף סוף לא כולם. האמת אף פעם לא הייתה , פשוט היושר והפשטות לא בולטים בנוף חברתי שמקדש את הדאווין ואת האלימות כדרך להתקדם קדימה. אבל אכשיו בכל מקרה אין ילד אחד בבאר שבע שלא מכיר את השם שלך. כי אתה אחר נוף האנשים שמבלים מדי פעם באגפים הסגורים של בתי הכלא באשמת ריגול. ילד של מעברה שגדל בשכונה ד' בבר שבע. מרוקאי ממשפחה של מוכרי תשמישי קדושה , מבריק חכם שתמיד כולם ידעו של שלו מלא ברצון לשפר את המצב של שכניו , שותפיו. ראיתי את הסיפור שלך עכשיו ובאמת אני חייב להגיד לך, שקלתי לשנות את השם שלי לוענונו, וכל השינאה והרפש הם יהיו בשבילי כמו כתר שך קוצים, כי לפעמים כמו שאתה יודע אין לבוש יפה ממנו. ישנם עידנים שלמים שבהם אנשים הנושאים את הרצון לתיקון העולם צריכים ללכת עם הכתר הזה, לסבול את כל היריקות בדרך לגולגתא ולהינטש גם על ידי אבותיהם כדי שמהמסמרים על הצלב שלהם תעלה בשורה חדשה לעולם. אתה יודע אני חושב שלא שפתו אותך על העובדות היבשות של מה שעשיתה, הפילמים והפרסום , כי כשהכתבה ירדה לדפוס בלונדון, לא הייה ילד בן יותר משלוש ברובות קהיר שלא ידע שלישראל יש נשק גרעיני. שפטו אותך מעסיקך, שפטה אותך החברה שפשוט נתקפה התקף חרדה מהתקדים, אחד מאלה שהיינו בטוחים שם שלנו, לא פלצפן צפון תל אביבי, אחד מאלה שזרקנו לחיות במדבר ובערים שלא מתפתחות לעולם, כדי שילמד, ללקק בתחושת תודה את היד שמאכילה אותו בפירורים מסל האבטלה , שישמור עליה בנאמנות קנאית , שירף את נפשו כדי להגן עליה, הוא , אחד כזה, יורק לקערה ששמנו כדי שילקק ממנה.
ואיזה עונש ! 18 שנה בבידוד, בכלא. 18 שנה ! תקופת חייו של דור. וכמה כסף הוציאו עליך, מבצע שלם של המוסד ! סוכנות פתייניות, צוותים רפואים, חומרי הרדמה, וכמובן המשפט, הכלא, איש לא השקיע את הכסף הזה באף אחד אחר בשכונה. תשאלו את השכנים , אלוש מהפנתרים, רדיו כל הדרום, תשאלו את כל החבי, לא , כשאתם שם לכו תנקו את הכור כעובדי ניקיון. אבל תרימו ראש, תאמרו מילה , אין גבול למה שנוציא כדי להשתיק אתכם. ידו הארוכה של צה"ל תשיג אתכם מעבר לים , כי אין לכם לאן לברוח , אתם שלנו. נצרבתם בדי אן טי כשירדם מהספינה. אתם שלנו לנצח נצחים, כן , זה לא שאין לנו כסף, אנחנו פשוט שומרים אותו באמת למקרים כאלה שנצתרך אותו כדי לקנות, לשחד, ואם אי אפשר אז להשתיק את הזה שבכם שיקים קול.
וענונו אני מניח שלא עשיתה את מה שעשיתה משינאה. אפילו אז עשית ת זה כי הייה איכפת לך. אבל לא ראינו אותך ולא את הכוונות שלך, מהדפים של העיתון הביט עלינו הסיוט, העבד השחור שמרד באדוניו. ולכן גם כשהוצאתה מהכלא לא יצאתה באמת אתה רק חוזר וחוזר, כי כל מה שאתה עושה אסור. אסור לך לעזוב את הארץ, לדבר אם אזרחים מחו"ל, לתת ראיונות עיתונאיים. כלום. ואתה מה אפשר לצפות ממך, זה שבכלל שרתה את ה18 שנים האלה למרות כל מה שעשו לך זה מהוא מדהים. על החברה שהפך את השם שלך לשם נרדף לבוגד אתה לא מביט יותר בחיבה, ומי יוכל להאשים אותך. אתה אפילו לא מדבר יותר ברית למות שביניינו עדיף לך כי הנגלית שלך נוראה. אני בכלל לא מבין למה לא רוצים שתתראיין בין כך אף אחד לא יבין מה תה אומר באנגלית, אבל זה לא משנה את חתיכת בן אדם אמיץ, מצאתי את המספר של הפלאפון שלך ושקלתי להתקשר ולהגיד לך משהוא לפני שאתה נכנס לכלא מחר לשלושה חודשים בשעה 10 בבוקר. רק להגיד לך שאני גאה בך. אולי אני אעשה את זה אם אני אעזור קצת אומץ :) אתה רואה לי אין אפילו אומץ למשהוא כה קטן לפעמים.
רציתי רק להדביק את השיר שכתבתה ב 1987
אני המרגל שלך / מרדכי ואנונו
אני הפקיד, הטכנאי, המכונאי, הנהג, אמרו לו תעשה כך וכך. אל תסתכל ימינה שמאלה, אל תעיין בדף. אל תסתכל על כל המכונה. אתה אחראי רק על בורג אחד. אתה אחראי רק על חותמת אחת. תתעסק רק בעניין אחד. אל תתעניין בדברים שהם למעלה ממך. אל תחשוב במקומנו. סע. תמשיך לנסוע. הלאה. הלאה. חשבו הגדולים, החכמים, המבינים בעתידנות. אין חשש. אין פחד. הכל עובד, דופק. הפקיד הקטן שלנו הוא עובד חרוץ. הוא טכנאי פשוט. הוא הקטן. כמו כל הפקידונים, אוזניים להם ולא ישמעו, עיניים להם ולא יראו. ראש לנו ולא לקטנים. ענֲה להם, חשב לעצמו, בינו לבינו האזרח הקטן. האיש עם הראש אבל לא קטן. מי כאן הבוס, מי יודע לאן הרכבת נוסעת? איפה הראש שלהם. גם לי יש ראש. מדוע אני רואה את כל המכונה מדוע אני רואה את התהום האם יש נהג לרכבת הזאת? הפקיד הנהג הטכנאי המכונאי הרים ראש. התרחק מעט וראה איזו מפלצת. לא מאמין חזר שיפשף עיניו ואכן - היא בסדר. אני בסדר גמור. אני אכן רואה מפלצת. אני חלק מהמערכת אני חתמתי על הטופס הזה. ורק עכשיו אני קורא את המשכו. הבורג הזה הוא חלק מפצצה. הבורג הזה הוא אני. איך לא ראיתי ואיך אחרים ממשיכים להבריג. מי עוד יודע. מי ראה, מי שמע המלך אכן עירום. אני רואה אותו. מדוע אני. זה לא בשבילי. גדול עלי. קום קרא. קום והודעת לעם הזה. אתה יכול. אני הבורג, המכונאי, הטכנאי. אתה כן. אתה הסוכן החשאי של העם הזה. אתה העיניים של המדינה. סוכן מרגל גלה מה ראית. גלה לנו מה מבינים, החכמים, מסתירים מאיתנו. אם אין אתה לנו תהום לנו. שואה לנו. אתה ורק אתה יושב על ההגה ורואה את התהום. אין לי ברירה. אני קטן, אזרח, עמך אבל אני אמלא את חובתי. אני שמעתי את קולו של מצפוני. ואין לאן לברוח. העולם הוא קטן. קטן לעומת האח הגדול. הנני בשליחותכם. הנני ממלא תפקידי. קחו את זה ממני. בוא ושפטו. הקלו מעלי את המשא. שאו אותו יחד איתי. המשיכו את מלאכתי. עצרו את הרכבת. תרדו מהרכבת. התחנה הבאה שואה גרעינית. הספר הבא, המכונה הבאה, לא. אין דבר כזה.
| |
תשוקת האופנה מנהיג לוב בצעירותו, היה ככה מספרים כולם גבר נאה. ויכול היה לבחור להיות
דוגמן צמרת או נשיא של מדינה ערבית צפון אפריקאית גדולה. הוא החליט לשלב
ולמרות הבעיות הרבות שלפתרונן הוא מקדיש את מירב מחשבתו הגאונית, הוא מוצא
גם זמן לבטא את עצמו
p { margin: 0px; } לקטע המלא...
|
נכתב על ידי
,
6/2/2010 18:01
בקטגוריות אפריקה, מעניין, משעשע, סתם, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, אופנה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
נצח ירושלים הייתי היום עם הילי במוזאון ישראל, כי הכניסה לרגל חול המועד הייתה חינם הוא עדיין בשיפוצים, כמו שאמר לי אחד המאבטחים, "כמו אותו צריך לעשות טיפול עשרת אלפים פעם בכמה זמן" אז ראינו את התערוכות שכן אפשר לראות שכוללות את הדגם של ירושלים בימי הבית השני, מדהים עד כמה ניצחית העיר הזאת, לפי המסורת היהודית ומאז של עוד כמה דתות, בה הרי העולם החל ובה הוא ייגמר. חשבתי על זה שלא המון השתנה במקום המבצר של הלגיון הרומי מעל הר הבית, יש בסיס מגב, והכובשים החדשים לא למדו כלום מלקחי הכובשים ההם. הווילות של צפון ירושלים העשירה שמעבר לחומה השנייה נשארו פה הם רק עברו מקום לרחביה וטלביה, ושכונות העוני הגדולות והצפפות פחות או יותר נשמרו על אותם המקומות. החומות המקיפות את העיר עדיין מקיפות אותה, הן רק הולכות ומתרבות בימינו, ומפרידות במקום להגן מאיימות במקום לגרום לתחושת ביטחון. השווקים סואנים כפי שסאנו אז, ומבקרים מכל התבל באים לרחובותיה כדי לראות את יופיה האגדי של מלכת ערי המזרח ששמה יצאה מטקיו ועד בואנוס איירס, של העיר שבה משאלותיך יתגשמו, והאגדי בה הופך למציאותי, שאליה באים לבקש מחילה או לשתוח תחינה או בקשה כל אחד מבורא העולם שלו. ובשווקים כמעט אותן הבסטות וכמעט אותם הדברים מוצאים לשלל הבאים בשעריה של העיר, תבלינים וחפצי אומנות מכל העולם כולו, חפצי קודש ועותקים מקוריים כמובן משלל פרקים של תולדותיה. הרחובות גועשים תנועות ומחשבות כתות ומפלגות כמו בימים ההם, כל אחד מוכן לצלוב כל אחד אחר על דעותיו ולהיצלב על שלו. נביאי זעם באים ברחובותיה ומנבאים את השלום, האוטופיה, המלחמה והחרב, הם עושים את זה בצורה קצט שונה אבל תקשיבו לנבואות הזעם של פעילי החזיתות השונות לשחרור במזרח העיר, ותראו בפניהם את צאציו של ירמיהו וצפניה מלאכי וחגי, הקשיבו לדרשה של אברך של נטורי קרטא במאה שערים ששופך קיטונות של אש על ראשם של הציונים, הממסד החרדי, ומי לא, ותקירו בו שהוא מזרע נביאים, או לוויקוח קולני בשוק על הגזרות החברתיות שעומדות להיגזר בשעה שכאלו נגזרות, ותשמעו מילות מרי שכותבי כל המניפסטים היו מקנאים בהם, ככה דיברו בשווקים של העיר לפני אלפיים שנה, קנאים וסיקריקאים, פרושים וצדוקים, איסיים ואנשי הכתות הראדיקאליות שפרשו לים המלח. כל הסיר לחץ הזה התפוצץ לפני אלפיים שנה במרד אחד גדול, שאת הדיו שמעו מרומא ועד בבל, כל העמים הנדכאים, לפני כן ומאז עד ימי הפנתרים השחורים של מוסררה והאינתיפאדות היו מרידות לרוב בירושלים, היום כל ציבור מורד בדרכו שלו, מזלם של מלכי ירושלים המודרניים שתושבי העיר מפורדים ביניהם, זה הדבר ששומר את הכתר מעל ראשם.
| |
דפים:
| |