כי אפשר גם בלוג אחר

נגיד הייתם מתחילים לקרוא איזשהו ספר בסיסי על פסיכולוגיה, נומאר נגיד מבוא לפסיכולוגיה כרך א'. ונגיד הייתם עושים את זה בספרייה העירונית, תוך כדי ישיבה על כיסה קשיח, אז אחרי שהייתם קוראים את כל מה שניתן על מבנה העצב, תאי העצב, המערכת העצבית, מבנה המוח, התהליכים שמתרחשים במוח וההשפעה שלהם על המערכת העיצבית, ומתוודעים להמון שמות בלטינית מדוברת, (אגב הרעיון של קאטרין ללמוד לטינית נולד מספר לטינית שהיא מצאה בתל אביב) (אגב קאטרין היא אדם כזה, ממוצא גרמני, שלומדת בהולנד משפטים, שאומרת שהיא לא תתנגד להתחתן איתי כדי שאני אקבל דרכון אירופאי)

בכל מקרה אז אחרי שתעברו את כל החלק הביולוגי, תגיעו להתחלה של הפסיכולוגיה עצמה. זאת אומרת המדריך הטכני להרכב האישיות של בן האדם. וזה בניגוד לחלק הקודם אני חייב להודות אכן מעניין, ומסביר המון דברים. התרגיל הראשון שניתן לישם על עצמך בתור איבחון עצמי מכל מה שקראתי הייה הכנת עוגת זמן, יענו לצייר עיגול שיסמן את הזמן שאחנו פעילים בו, ולחלק אותו לחלקים לפי הזמן היחסי שאנחנו משקעים בכל דבר, עבודה, לימודים,פחתוח עצמי, חבריםף תחביבים וכן הלאה. הדבר השני זה להכין עוגת מחשבות. זה די קשה, קודם כל צריך לעשות רשימה של כל הדברים שאנחנו מקדישים להם מחשבה ואז לתת לכל דבר כזה פלח. אז זהו ממליץ לכולכם לנסות על עצמכם :) אה ועל תצחקו עליי רק בגלל שהייתי יחסית אמיתי עם עצמי !

בשבת תיפתח הוועידה השנתית של ברית נאט"ו במינכן שבגרמניה. היו שנים שוועידות כאלה עברו בשקט, אבל בשנים האחרונות, הגנרלים יחד עם אנשי התעשיות הצבאיות ושאר יצואני המוות למיניהם נאלצים להיפגש מאחורי חומות של שוטרים בגלל אלפי המפגינים שמגיעים כדי להתנגד למלחמה. כמו כל שנה גם השנה מתכוונים המפגינים "לקלקל את האווירה" לנציגיהם של הצבאות שמביאים סבל שקשה לתאר לתושבי עיראק אפגאניסטאן, חוף השנהב, האיטי ועוד הרבה מקומות אחרים. הכוחות הצבאיים של הברית מבצעים כיבוש ישיר ב : קוסובו, אפגאניסטאן, האיטי, עיראק, חוף השנהב, סיירה ליאון, ליבריה, והבסיסים שלהם בעוד עשרות מדינות משמשות כמכשיר לחץ של אימריות ההון המערביות.

בעיר אוסקה, שביפן מתגוררים שליש מ 26,000 חסרי הבית ביפן, בדרך כלל אלה אנשים שלא יכלו לעמוד בתשלומים הענקיים של המשכנתא (קורה לא פעם שהמשכנתה שההורים לוקחים עדיין מחייבת את הילדים שלהם, תשלום ממוצע לחודש על בית עומד על משהוא כמו אךף דולר) לפני כמעט שנה הקימו כמה מההומלסים בעיר עיר אוהלים, בסגנון "כיכר הלחם" באחד הפארקים הציבוריים. ככה הם נשארו לחיות שם כמה חודשים כשהם דורשים מהעירייה לספק להם פתרונות דיור. אלה מה בתישהו במרץ צריך להתקיים  בעיר כנס מגדלי הוורדים העולמי. נו איך אפשר לתת לאורחים החשובים מחו"ל לראות את הצד היותר אפל של הכלכלה היפנית, מייד הוצאו צווי פינוי למאהל. פעלים חברתיים רבים (רבים יותר מהדיירים הקבועים אפילו) התגייסו כדי למנוע את הפינוי של אנשים שבין כך אין להם בית.

הניסיונות לפנות אותם והעימותים בשטח התחילו לפני כמה ימים

ההומלסים היקרים יאריכו אם תשלחו מכתבי זעם מחאה עלבון ותדהמה ל:

Mr.Junichi Seki
Mayor of Osaka City
1-3-20, Nakanoshima, Kita-ku, Osaka-si, Japan
Fax: +81-6-6202-6950
http://www.city.osaka.jp/shichoshitsu/iken/index.html
http://www.city.osaka.jp/yutoritomidori/request/index.html

הקרב האמיתי באיראן שהוא כמובן לא בין המערב למדינת האייטולות, אלה בין מיליוני העובדים והאיכרים נגד המדינה החומייניסטית, מתנהל כל יום במפעלים ובמקומות העבודה. החדשות האחרונות מגיעות מהתחבורה הציבורית בטהראן, שם 17,000 עובדים שנמצאים בסיכסוך עבודה ויצאו כבר כמה פעמים לשביתה, נתונים תחת מסע טרור של הממשל. כמעט כל לילה מתבצעים מעצרים, וכבר עשרות מחברי האיגוד בייחוד מבין החברים היותר פעילים שלו, נעצרו ומוחזקים בבית הכלא לאסירים ביטחוניים בטהראן, העובדים שדורשים הטבה בתנאים ומתנגדים לתוכניות הפיטורים של ההנהלה, מסרבים להיכנע, הם יצאו לשביתה של יומיים כבר פעמיים בחודשים האחרונים למרות גלי המאסרים בלילות שלפני השביתה.

אני לא מתכוון כמו ב "רעיונותיו של לנין חיים" למרות שגם זה נכון, אני מתכוון להגיד שלנין אחרי שנים שבהם התהפך בקבר שמעולם לא עשו לו, החליט שהמצב מספיק קשה בשביל לחזור. או לפחות ככה טוענים עובדי מוזאון לנין בעיר סמרה, שהיה פעם בית מגוריו של המנהיג הגדול, הם הבחינו בשרשרת של מיקרים חסרי הסבר, מיטתו של לנין מבולגנת מחדש אחרי כל לילה למרות שהמצעים מסודרים כל יום על ידי הצוות והחדר ננעל בערב, דברים בבית זזים ממקום למקום בלי שום הסבר, וריח מאכלו האהוב של המנהיג - עוגת תפוחים - נישא משום מקום בכל רחבי המוזאון, וגם מתקן הקפה העתיק שלא נעשה בו שימוש כמעט מאה שנה מפיץ ריח של קפה שזה עתה הוכן....  רוח הרפאים של הקומוניזם משוטטת שוב ...