כי אפשר גם בלוג אחר

שני סיפורים מעניינים פרסם יהודה בלו.  האחד פנטסטי - על מה בדיוק קרא בדרך בין העליה של אוסטרלי בשם בן , לישראל, עד שהוחזר לאוסטרליה למנוחת עולמים. והשני , הסיפור על איך הוא מצא את הפרטים על הסיפור הפנטסטי במציאות הוירטואלית .

פחות או יותר עשרה קליקים ספרתי. מרגע קבלת השם עד שכל הסיפור , הדי דרמטי , שלפחות סונות ביון רבת עוצמה גדולה אחת רצתה לשמור חסוי לנצח, מונח פתוח  לעיני כל המעוניין.  

אנשים משתעממים בדרגות שונות. אומרים שנזירי זן ומאבטחי חניונים תת קרקעיים הם עם שקשה לשעמם. לעומתם לוחמי השייטת ואנשים שהיו דגי טונה בגילגול הקודם משתעממים אחרי כמה שעות על היבשה. וילדים לאמהות שהשתמשו באסטזי בזמן ההיריון וגדלו על יוטיוב בזמן שההורים שלהם הועברו ממרכז גמילה אחד לשני, מדווחים על תחושת שיעמום כמעט מיידית מכל דבר חדש. למזלם  אותו היוטיוב ממהר לספק עיניין חדש ומקורי. הנה שנייים  כאלה.

1.  גירוד ספרים 

בין 40 ל 50 אלף איש יקדישו כעשר או יותר דקות מזמנם כדי להקשיב לגירוד של כריכות ספרים, בקרב חובבני הסצנה להפתעה מרגשת נחשב גירוד של כריכת ספר במשהוא, שהוא לא ציפורניים, מברשת שיניים לדוגמא (בלי משחה)

גירוד של שקיות ניילון ובקבוקי פלסטיק, נחשב לאינטלקואלי פחות אבל פופולארי יותר , בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכים מגרדים ללא משים בקבוק פלסטיק , על תאכזבו כ 150 אלף צטפים פוטנציאליים. צלמו ותעלו לרשת 

2. אכילת קינמון. 

כמות אנשים גדולה יותר ממספר המבקרים היומי בגני החיות בארץ, צופה באופן יומ יומי באנשים שמוכנים לאכול כפית שלמה של קינמון . ולשרוד במשך לפחות דקה ללא שתיה של מים. 

שום דבר לא ישמח 9 מילון צופים כמו לראות אתכם בולעים כפית של קינמון ונחנקים לעיתכם בעות ידיכם בבלבול מגששות אחר בקבוק מים וזאת כניראה הדרך הקלה ביותר שלכם לתהילת אינסטנט