| 4/2005
החתונה של רנה ראיצי את הסרט "החתונה של רנה" סרט פלסטינאי על בחורה ובחור ממזרח ירושלים שנמצאים במרוץ נגד הזמן, להספיק להיתחתן בניגוד לדעת ההורים, עד השעה ארבע של אותו היום, כדי שרנה תוכל לטוס ללמוד במצרים נשואה לבן אדם שהיא אוהבת ולא לאחד השידוכים הכפויים. המסע שלה עובר דרך כל נקודות הסיכסוך, היא נקלעת לפקק במחסום, עוברת באמצע קרב יריות בין חיילים לילדים שזורקים אבנים, צופה בהריסת בית, מחקה בתור ללשכת משרד הפנים הידוע לשמצה במזרח ירושליים, מפחידה חיילים, עוברת מתחת להתנחלות יהודית חדשה בעיר העתיקה, ולבסום כמובן מתחתנת במחסום. בתור בן אדם שמסתובב הרבה בירושלים אני מכיר את רב המקומות שמראים בסרט, היה מאוד מענייין ומכיל לראות אותם דרך עיניים פלסטינאית, עיניים של מדוכאים, עינהם של תושבי המקום המקוריים עם הזעם העצור מאחוריהם.
הסרט נגמר בחתונה במחסום שאחריה מופיע מסר אישי של הבמאי :
"כאן לקראת שעת השקיע, ובן בטונדות ואנשים שנמצאים במקום הכי לא טבעי להם, אנחנו עושים את מה שעושים האסירים ביאושם, את מה שעושים המובטלים ביגונם, אנחנו זורעים תקווה, בארץ שנמצאת על פי התהום. אין לנו חיים ביום מלא הסגר והעוצר, ואין לנו לילה בלילה, המואר בפצצות האלטילריה של האוייב. האויב לא ישן, ולא נם, וגם לנו לא נותן, אבל את החיים לא ניתן לעצור גם באלף מכונות של ברזל. את שימחת החיים לא ייקחו מאיתנו, המצור יימשך עד שהאוייב ילמד בעל פה את שירת השמחה שלנו"
"שחררו את פלסטין"
| |
בניית בית בכפר ארעבה שנמצא בתוך השטח העירוני של ירושליים, ואמור לקבל בעיקרון את אותו היחס שמקבלת רחביה נגיד, בקצה של הכפר, נמצא בית, די יפה, עוד לא בנוי לגמרי, עםציורים על הקירות. מה שמיוחד בבית הזה זה שהוא נהרס ע"י צה"ל כבר 4 פעמים, וזאת הפעם החמישית שהוא נבנה. ישראלים, פלסטינאים, מתנדבים מחו"ל, כולם מתנדבים כל פים שצה"ל הורס לבוא ולבנות אותו שוב, זה כבר עיניין של עיקרון, להראות שלא נכנעים. הפעם הראשונה שבה הבית נהרס היה ב 1998. החיילים באו לבית, זרקו רימון גז לתוך החדר אוכל כשהמשפחה אכגלה וככה הוציאו אותם מהבית. כי כמו כלבים גם להם אין זכויות במקום שבו הם נולדו. הגעתי לבית עשינו כצת עבודה. היו שם קבוצה של סרבני מלחמת אלג'יר מצרפת, אנים מבוגרים כבר שעדיין אכפת להם מספיק בשביל לבוא ולעזור לאנשים שהם לא מכירים רק כי הם נאבקים נגד האי צדק. הייתי צריך לחזור די מוקדם אבל אני חושב שאני עוד אחזור לשם די מהר, הרי זה לא שמישהו לא יודע את התפקידים שלו במחזה הזה שכתוב מראש.
| |
משימה - 9 סרטים ביום טוב הייתי היום ב "אוזן השלישית" המקום עם המאגר סרטים הכי גדול בירושלים מסתבר, גיליתי שיש להם קולנוע אפריקאי, פלסטיני,ף איסלאנדי, מזרח תיכוני ומה לא. רציתי לקחת פשוט את כל המקום הבייתה, אבל חשבתי שבטח לא יתנו לי. אז רשמתי לעצמי אני צריך לראות - את 8 הסרטים הפלסטינאים, 9 הסרטים האפריקאיים, ו 8 האיסלנדיים שלהם, זה לא יהיה כל תוך שלושה ימים אבל אני בטוח שאני אצליח :)
| |
העיר העתיקה - טיול ודיכוי. הלכתי הבוקר לטייל בעיר העתיקה, היא הייתה הומה מאדם, המון אנשים באו להינות מהרחובות הצרים של ירושליים העתיקה הבוקר, היו את החרדים והדתיים שבאו להתפלל בכותל, החילוניים שבאו לקנות חמץ בשווקים וכמובן התיירים שבאו להיסתכל. כל אלה התנקזו לתוך הרחובות הצרים ממילא של העיר בעתיקה שגם ביום רגיל לא תמיד קל לעבור בהם. עברתי בשווים וברחובות היותר ריקים מתיירים שהיה עוד איכשהו אפשר לנשום בהם. אני מאוד אוהב את העיר העתיקה. קודם כל היא נורא יפה לדעתי, אבל גם המגוון האנושי שתפגוש בה כל כך יחודי וכל כך מגוון. ראיתי נזיר יווני חולף בצד, נזירה קאטולית מדברת בטלפון באיטלקית, תיירים מניגריה, עולי רגל נוצריים מצרפת, תיירים מדרום אמריקה, מוכרי חנויות ארמנים, פולנים ופלסטינאיים, חסידים בבגדי זברה, מתנחלים מחברון ומי לא. אגב ירושליים היא כמובן עיר לא מאוחדת, בדרך לעיר העתיקה על כביש אחד שהיה פעם הגבול עומדים חיילי מג"ב ושוטרים, מפקחים מתבוננים על כל מי שנכנס לחלק המערבי של העיר, גם בתוך העיר העתיקה אי אפשר לשכוח שאתה הולך בתוך שטח כבוש, בשום מקום בישראל היהודית לא עומדים גדודים של שוטרי מג"ב עם אלות ברחובות הראשיים. באחד הרחובות היותר צדדיים ישנה חנות שמוכרת סמלים ודגלים למיניהם, נחנסתי וקניתי דגל פלסטין, שני פובטרים גדולים, אחד של ילד עם אבן עומד מול טנק ואחד של הרבה תמונות של הדיכוי. המוחר היה קצט המום אבל התגבר די מהר מול מראה של דולרים אמריקאיים. בדרך חזרה עצר אותי חייל מג"ב וביקש תעודת זהות, נתתי לו, אחרי שהוא ראה שאני יהודי שאל למה יש לי דגל פלסטין בשקית, עניתי מה שאני עונה תמיד במצב כזה - כדי להרגיש את הדיכוי שהפלסטינים חשים כל יום כשכל פשעם הוא שהם הולכים בעיר מולדתם, רוצים לעבור ממקום למקום, לחיות.
| |
איך להפוך לקדוש (קאטולי)
הדבר הראשון (וגם ההכי קל כמו שתראו בהמשך) שעליכם לעשות הוא למות. יש כמה דרכים לעשות זאת , המומלצת ביותר היא לקיים יחסי מין עם בחורה / בחור נגועים באיידס באפריקה הטרופית. עד פה זה החלק הקל. עכשיו קודם כל צריך לדאוג שמישהו בכלל ימליץ עליך לקדושה - השיטה המועדפת לעשות את זה נקראת "שוחד" ותפורט בפרק מיוחד. הקושי כמובן נובע מהעובדה שאתה נאלץ לנהל קרירה כשאינך בין החיים כבר 5 שנים (רק אז אפשר להתחיל), והחיים שכבר היו לך נבדקים בקפדנות על ידי "מחלקת אסיפת הטקסים הקדושה" היא זאת שאמורה להכריז על מועמדותו של האדם לקדושה. בית דין מיוחד בראשות בישוף (החברי עם הכיפות האדומות) חוקרים את חייך מעכשיו לפני ולפנים, עליך להראות שחייך היו מלאים בגבורה, דבקות באמונה הנוצרית וכמו כן להיות אחראיים על לפחות שני ניסים בימי חייך או לאחר מותך. "מגן האמונה" הידוע יותר כ "פרקליט השטן" מוודא בינתיים שכל האמת על חייך תצא לאור, גם עם היא לא נעימה. אחרי שנמצאתה כשר וקביל, נבדקים כל כתביך כדי לראות שהכול כשורה, ואם צלחת גם את המחסום הזה התיק מועבר ל "אספה הקדושה" אם גם זה עובר בשלום, צריך האפיפיור להורות על טקס מועמדות לקדושה בכנסיית סנט פיטר ברומא. עכשיו מוטלת עליך המשימה הכשה לעשות עוד שני ניסים נוספים לפחות, מרגע שהוכרז על מועמדותך ברומא, ורק עז אתה נהייה קדוש. התהליך עלול להיות מיגע ואיטי במקצת בסטנדרטים ארציים, ז'אן דארק לדוגמא המתינה 489 שנה בכדי להפוך לקדושה, על זה נאמר - סובלנות של קדוש. אבל בינינו אין לכם יותר מדי לאן למהר הרי.
אחרי שהכל הסתיים בהצלחה אתם יכולים לפתוחל בקריירה משגשגת, עליכם להשיג כמה שיותר "פטרונויות" תחומי אחראיות, למשל הקדוש וויטוס בחר ברוב חסדו להיות פטרונם של "המתנגדים לשינה יתר על המידה" אתם יכולים לבחור לעצמיכם תחומי אחראיות יותר מעניינים למרות שמרביתם תפוסים כבר, כמו למשל : מזג האוויר, חתולים, שותי הקפה, יוצרי הקפה, ממפי הקפה. כל זאת כי הכנסייה כבר קידשה מעל 4000 קדושים שמתחרים בינהם על תצומת הלב, ימי החג בשנה, ותחומי האחראיות כמובן. בבדיקה האחרונה שעשיתי אין עדיין פטרון על "לסביות מרותקות לכסא גלגלים שסובלות מאיידס ואלצהיימר ומתנגדות לכיבוש" אז יאללה קדימה למירוץ.
נב. על תשכחו להשאיר כצת כסף מאחוריכם שכן כל התהליך עלול לדעת מומחים לעלות בין 20 ל 30 אלף דולר (תרגום הכתבים לאיטלקית כדי שהחברי בוותיקן יבינו, ציור תמונות, שיחוד עדים לניסים, שיחוד חברי אספות קדושות למיניהם)
נ.ב.ב. עם אתם רוצים להפוך לקדוש מעונה, כל התהליך די דומה, רק עליכם לבחור צורת מוות אחרת, מומלץ סקילה באבנים או מוות איתי בתוך בית כלא, ועליכם להוות דוגמה לסבל ארוך של שנים בעודכם בחיים, מומלץ שוב לשבת שנים ארוכות בכלא, להירצח באחזריות יתרה או משהו בסגנון.
פרקים קודמים במדריך :
איך לברוח מתנין ?
| |
לדף הבא
דפים:
| |