| 4/2009
עולם חדש מין היסוד נקימה
מאה ותשע עשרה שנים עברו מאז שהאחד במאי הוכרז להיות יום מאבקם המשותף של הפועלים בכל העולם, בהחלטה הראשונה בקיבל על עצמו האינטרנציונל השני של הפועלים, הניסיון השני ליצור מפלגה עולמית שתקדם את העברת הכלכלה לידיד מי שמקיים ועושה אותה, לפועלים ולאיכרים. ברוח הניסיון הזה, עוצב גם יום המאבק הכלל עולמי הראשון בתולדות האדם. הוא עוצב כיום שבו מעמד הפועלים מראה את כוחו ברחבי תבל, ובעצם המראה הזה כלולים גם החגיגיות , הביטחון העצמי שנסוך במי שרואה זרם של צועדים, שהוא חלק מהם, האיום, כלפי המעמדות השליטים, והדרישה לקבל את ניהול החברה לידיהם. ההצלחה המסחררת של האחד במאי הראשון שנחגג ככזה , הפכה את ההחלטה הזאת של האינטרנציונל למושרשת עמוק בתודעה , בתוכנית הפעולה ובדרך ההגדרה העצמית של פועלי העולם , והייתה להחלטה היחידה שנשמרת עד היום הזה.
נכונו ליום הזה ימים של גבורה ושל יאוש של הקרבה ושל דיכוי, ימי חושך וימי אור, תמיד אבל הוא שיקף את מצבו של מעמד הפועלים באותה שנה וממשיך להיות ברומטר למודעות המעמדית גם היום.
האחד במאי לא הייה סתם החלטה, הוא הייה היענות לדרישה של פועלים שכבר החלו מקיימים אותו ספונטאנית, אחרי שההפגנות וגלי השביתות בשיקגו דוכאו על ידי המשטרה באכזריות. שמונה פועלים הוצאו להורג ביניהם פעילים אנארכיסטיים וסוציאליסטיים, והזעקה האדירה של מעמד שלא מוכן עוד להקיז מדמו בלי תגובה נישמעה בכל בירות העולם. על קבריהם כידוע נכתב "יום יבוא והשתיקה שלנו תהיה רועמת יותר מהקולות שהשתקתם היום" וכך בדיוק היה
ההפגנות גדלו יחד עם תנועת הפועלים, והבנקאים הפוליטיקאים ובעלי ההון נחרדו משמיעת קולותיהם של מיליוני רגלים מונפות ומונחתות על כבישי הערים הגדולות, הם ניסו הכל, האחד במאי הוכרז כיום עבודה חובה וכל החופשות בו בוטלו, שוטרים ובריונים נשלחו למפעלים כדי למנוע שביתות ביום הזה וההפגנות פוזרו בכוח רב, בדיכוי של ההפגנות באחד במאי 1891 בפריז נהרגו 14 פועלים, היו אלה פועלי רומא שנקמו בכך שניפרעו משוטר אחד, 60 פועלים נירצחו כעבור כמה שנים בוורשה, עשרות נפלו והפכו את הדגל שלהם לאדום מתמיד.
אבל כבר אי אשפר היה להפוך את הגלגל, הפועלים ראו את כוחם וסרבו לוותר על מפגן האחדות המרשים ביותר שמעמד כלשהוא הציג בפניה של האנושות, עד שבאה כמובן המלחמה.
המלחמה שאליה שלחו בעלי ההון את הפועלים הרסה את אירופה הביא קטל בקנה מידה שקשה לשער. מתוך ההרס הזה קמה הזעקה הגדולה של האנושות לנקמה באלה שהביאו כל כך הרבה אסונות על המין האנושי, רוחות המהפכה שרקו באירופה בעוצמה, ובסתיו 1917 הפילו את החלש שבמשטרים הקאפיטאליסטיים, זה של רוסיה הצארית. תיקווה נולדה מתוך יאוש, בהונגריה גרמניה, ספרד וצורפת פרצו התקוממויות, מלחי הצי הגרמני הניפו את הדגל האדום ואחריהם חיילי הקווים הקדמיים של צורפת, באחד במאי 1918 לראשונה יצאו הפועלים לרחובות עם מסר תקיף של זכויות חברתיות או מהפכה עכשיו, וברוסיה ומושבותיה הם לבשו לא עוד מדי מחאה אלה לבוש של שליטי הסדר החדש שאותו כוננו בעצמם.
אחוזי בעטה ממשלות המערב העבירו בחופזה חבילות מתנות לפועלים, כדורים להרגעה מהירה, הנהגת הזרם המרכזי בתנועת הפועלים הראתה בצומת המכריעה הזאת את הריכבון שפשט במנהיגיה ובגדה את הבגידה הכואבת ביותר במעמד הפועלים העולמי כשנאותה לברית הלא קדושה עם הבורגנות ומנעה בגופה מההמונים לכונון רפובליקות של מועצות בכל רחבי אירופה. בשום מקום לא הייתה הבגידה כה כואבת כבגרמניה, חיילי הממשלה הסוציאל דמוקראטית ירו כדי להרוג בפועלים שכבשו את רחובות ברלין ומינכן, ובראשון למאי 1919 הוציאו להורג את גוסטאב לאודר, מנהיג המהפכה האדומה של בואריה, בין שש מאות האחים שמתו על קידוש שמה של המהפכה.
הברית הזאת לא איחרה לשאת את פירותיה הבאושים, תרופות ההרגעה אזלו, כשבעלי ההון חשו את עצמם בטוחים יותר כמעה הם שלחו את הגרוע שבהמצאותיהם כדי לדכא את מרי הפועלים, בריונים יוצאי צבא שקובצו לקבוצות חמושות של מפירי שביתה, והיו ליסוד של התנועה הפאשיסטית שהקים באיטליה בניטו מוסוליני. המגפה השחורה התפשטה לכל אירופה, והתנועה החדשה אימצה את המושגים של תנועת הפועלים כדי להפוך אותם לחסרי ערך, ברחובות הם דיברו על כך שהפועל הגרמני יכול לחיות טוב רק על חשבון שיעבודו של הפועל הפולני, שהפועל האיטלקי יהיה חופשי רק עם הוא יכבוש לעצמו אימפריה, השמאל העמיד מולם חזית שלעיתים רחוקות הייתה אחידה או מאוחדת. פילוגים פנימיים פרי הבגידה של העשור הקודם, נשאו את אותותיהם ולא פעם הפגנות של קומוניסטים וסוציאל דמוקראטים התנגשו באחד במאי עם קורבנות בנפש משני הצדדים. אף אחד לא היה שמח בכך יותר מהפאשיסטים. צעד אחר צעד הם עירערו את הביטחון של פועלי אירופה וב 1933 הצליח אדולף היטלר לקבל שליש מהקולות בבחירות הכלליות בגרמניה. בשנה שבה התמנה לקנצלר הוא הכריז על האחד במאי כחג לאומי, כדי להשלים את תהליך הגזילה של סמלי התנועה העובדת.
הקרב אבל לא הוכרע, בספרד הפועלים הכריזו מלחמה על המהפך הצבאי של פרנקו ובידיים חשופות כמעט הצליחו לעמוד מול הצבא הספרדי הגרמני והאיטלקי במשך ארבעה שנים, אפילו בווינה וברלין לא גוועה ההתנגדות, והמלחמה העולמית החדשה שבעלי ההון הביעו על העולם שוב, הפכה לקרב חוצה גבולות בין התנועות המהפכניות למשטרים הפאשיסטיים, אחרי חמש שנים באחד במאי 1945, התאבד אדולף היטלר בבונקר שלו מוקף בחיילי הצבא האדום שהניפו את דגל הניצחון הסובייטי מעל המקום שבו הוא התעתד לכונן את רייך אלף השנים
כמו במלחמה הקודמת, גם הפעם הפועלים חזרו נחושים מתמיד להשיג בבית בטבה במצבם, מפלגות פועלים סחפו מיליונים אחריהם לבחירות שלאחר המלחמה, וכמעט בכל הארצות שטעמו את טעם הקרבות הם זכו ברוב מוחץ בפארלמנטים, וביוון, סין וקוראה צבאות אדומים מקומיים לחמו את המלחמה המפכנית נחושים לתרגם את הניצחון על הנאציזם לתחילתו של עולם חדש טוב יותר. הפעם גם החיילים החוזרים של המושבות דרשו לעצמם את אותם הזכויות כמו בני מעמדם באירופה, בהודו נערכו הפגנות ושביתות ענק וב 1 במאי 1947 הנציב הבריטי של הודו מסר את התחייבות ממשלת הלייבור האנגלית למתן עצמאות לתת יבשת באופן סופי. לבנת הדומינו הראשונה במערך האימפריה הלבנה נפל והשאר לא איחרו לבוא. ואחד במאי 1960 נחגוג כיום חופש מלא כמעט בכל העולם כולו.
הנסיעה מזרחה ודרומה של האחד במאי לא עברה בלי טבילת הדם שלה, הפועלים בדרום אפריקה הכריזו בפעם הראשונה שביתה כללית באיחד במאי 1950 המשטר הגזעני דיכא את השביתה בכל הכלים שעמדו לרשותו מארגניה נאסרו ועונו, אבל התנועה נולדה. שתי עובדים נהרגו בטוקיו שנתיים אחר כך. אבל עד בוף שנות החמישים הסיסמא פועלי כל העולם התאחדו כבר הידהדה מכל פינה בכדור הארץ.
הדור החדש שגדל עם התקווה לעולם צודק יותר אחרי מלחמת העולם השנייה ביקש לפרוע את ההבטחות, סטודנטים משכבות הפועלים נהרו לאוניברסיטאות ואלה הפכו להיות כור היתוך מהפכני, הם סרבו לחיות בחברה שעוצבה כמכשיר של דיכוי ופירוד, והם רצו את השיוויון המובטח ועכשיו. ביחד עם הפועלים הם הביאו דור חדש של מחאה לרחובות, ובאחד במאי 1968 החלו הסטודנטים בפאריז את סדרת האירועים שהפכה למשבר המהפכני הגדול ביותר שידעה אירופה המודרנית, ועשרה מילון פועלים הצטרפו לסטודנטים. המהפכה שכמעט הייתה ממשיכה להשפיע עד היום, כדי לשלם לפועלים על אי קיומה, נאלץ הממשל הצורפתי ללכת לפשרות מרחיקות לכת, שבוע עבודה מקוצץ, חופשות מוערכות זכויות איגודיות כחלק מהחוקה ועוד ועוד.
במזרח היו אבל למעמדות השליטים פחות גזרים לתת ולכן הם השתמשו ביותר מקלות. בתורכיה הפך האחד במאי לסמל לאי ציות של הפועלים למדינת ההון התורכית, למורת שהיציאה להפגנה באחד במאי הייתה עברה חמורה על החוק מאות אלפים ואחר כך מיליונים התאספו באנקרה ואיסטאנבול, הדיכוי היה אלים תמיד אבל ב1977 שנה שבה הגיע מספר ימי השביתה כיבוש המפעלים וההפגנות המיליטאנטיות של פועלים לשיא, פתחו החיילים באש חייה על המפגינים והרגו 37 מהם באיסטאנבול. ככה נולדה המחתרת המהפכנית שאחרי מאבק ארוך בסופו של דבר הפילה את שילטון הגנארלים.
כל הזמן הזה במדינות "הסוציאליסטיות" שמזמן הפכו למכשירי דיכוי בשמה של ביורוקראטיה שבעה, היה האחד במאי למסורס מתוכן, המיליונים צעדו בחוסר רצון, וסיסמאות שלא אמרו שום דבר לאף אחד הונפו מכל עבר. רק ב 1982 חזרה רוח החג המקורית למאחורי מסך הברזל. פועלי מספנות לנין השובתים יצאו להפגנה בווארשה נגד המשטר הסטאליניסטי, וחמישים אלף הצטרפו אליהם למרות האיום הברור שבדבר. הסדק הראשון נפער והמאחה זרמה ופרצה לבסופו של הדבר את החומה.
הסטאליניזם שנפל בקול גדול לאימתם של תושבי הארצות שהיו תחת חסותו לא התחלף בשיטה הומאנית יותר. הקאפיטאליזם שבא לאחריו גרם לרבים להתגעגע לעבר, אבל תנועת הפועלים הייתה שרויה בבלבול עמוק. שיו היה באחד במאי 1997 כשטוני בלייר ניבחר לראשות ממשלת בריטניה, על מצא של "דרך שלישית" שתגשר בין מדיניות חברתית לכזאת שמשרתת את ההון, אבל המדיניות שלו ושל חבריו בעולם שהחזירו את הביקורת על הקאפיטאליזם כשיטה לבמה המרכזית. היה זה האחד במאי של שנת 2000 בלונדון שהראה שהמאה החדשה נפתחת כשהמפכנים יותר בטוחים בעצמם ומאמצים תשובות ודרכי חשיבה שונות למרקם צבעוני גדול שבתוכו הם נותנים מקום לכל סוג של יצרתיות. המפגינים שמספרים שמשטרה לא ציפתה להם שיתקו את מרכזה של לונדון, שתלו גראס על ראשו המתכתי של צ'רצ'יל, והפכו את הבירה האנגלית למשך שעות אחדות לאזור אוטונומי חופשי
מחר יהיו שוב פעם הרחובות מלאים במיליונים, בבירות העולם עם דגלים אדומים יעברו הרבה מאוד אנשים, כל הקבוצות המהפכניות יצאו להראות את פניהם ואת מרכולתם, ויספרו על מה הם עשו שנה שעברה ומה הם מקוומים לעשות השנה כדי להביא לשינוי החברתי המיוחל. פועלים בכל העולם יתאחדו ליום אחד והחג המודרני הראשון שאופף את האנושות כולה על שלל גזעיה ודתיה יערך שוב. מחר אבל הוא יהיה משמעותי יותר, הוא יהיה הראשון תחת המשבר הכלכלי החדש שמערכת שילטון ההון על האדם הביאה עלינו, בכל העולם אנשים כבר אמרו , אנחנו לא נשלם על המשבר שהם יצרו, מחר ניראה כמה הרבה מאיתנו קיימים שם ברחבי תבל ולכמה הם מסוגלים כשהם מתאחדים.
|
נכתב על ידי
,
30/4/2009 21:22
בקטגוריות אחד במאי, אנרכיזם, אקטיביזם, אפריקה, ברלין, היסטוריה, חופש, מעניין, משעשע, צרפת, רוסיה, אופטימי, אקטואליה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
פנייה לגנב
משהוא שראיתי לפני שלשום בקטמון בכניסה לאחד הכניסות בבלוק
| |
יום העצמאות הפלשתיני הראשון
דגלים עפו כזרם של דגים שנופלים מין השמים כשהשיירות של הצעירים לבושי המדים עפו במהירות עצומה על הכבישים הפתוחים של הערים הגדולות , יללות שמחה נשמעו מהחלונות, ועל הגגות עמדו האמהות והנערות עם שקים של סוכריות ופרחים מוכנים לזרוק אותם על השאבאב שעוברים למטה, הרחובות וכל האנשים שמילאו אותם הפכו להיות גוש אחיד, של שמחה. עפים אל עבר הכבישים המהירים של השומרון ששופצו עד ליום העצמאות הריעו נערי השכונות והמחנות לתושבים שנאספו לברך אוטם, מי בנגמ"ש בטנק או במסחרית פשוטה לזכר ימי המהפכה, איש איש כברכת אללה ששלח איליו יצאו הבחורים בכל הסימטאות בדרכם אל מצעד העצמאות הראשון בירושלים.
הכניסות המזרחיות של ירושלים קושטו בפרחים ודגלים התנוססו על כל חצי מטר פנוי , מקהלות של ילדי בתי ספר לבושים בלשבוש חג עמדו על מסלול המצעד, ומשמר הכבוד הגדול הוצב כבר המוזאון הנכבה שבניינו הושלם זה עתה על הצלע המזרחית של מה שהיה הר חומה, המפונים לפי חוק היישוב מחדש שהייה לחוק הראשון של פלסטין והסעים הראשון בחוקה שלה, נשלחו למקומות היישוב מחדש בעיירות פיתוח שהוקמו בנגב המזרחי. המוזאון , פלא אדריכלי שעוצב על ידי טובי המומחים בעולם הייה תיעוד ממצא של תקופת האסון בחיי העם הפלישתינאי, הכיבושים הרבים שהוא עבר, התורכי הבריטי, הירדני והמצרי והכשה מכולם הישראלי. המוזאון שנבנה עם מיטב המילה האחרונה בטכניקת מולטימדיה והעברת חוייה, לא יכול היה להשאיר אף אחד אדיש, ודמעות מילאו את עיני המבקרים כשהם חצו את הגשר שהפריד בינו לבין פארק התקומה, שילוב של גן , רחבת טקסים, ומוזאון שהנציח את המאבק של העם הפלשתיני ואת ניצחונו, הבקרים עברו בגלריית המאבק ונעצרו ליד אש התמיד לחללי האיתיפאדות וההתקוממויות, הונצחו הקרבות בירדן לבנון ופלסטין עצמה ובשרה, גן חסידי אומות העולם הרכיב עצים לשמותיהם של ישראלים שעזרו למאבק הפלסטינאי לעצמאות, ובמרכזו ניצב פסגת הגן שממנו התחיך המצעד הראשון לעצמאות האומה הצעירה ביותר בעולם, פסל הניצחון הייה הנצחה בשיש של הרגע שבו ברגע אחד הוסרו הכבלים ששיתקו את הארץ במשך עשרות השנים. הארץ הנאבקת והמשתחררת הונצחה בשיש וברזל טוב כל כך עד שהיא הפכה לאתר תיירות מרכזי בירושלים החדשה.
לפני החגיגות נערכו טיקסי הזיכרון לנופלים. הנשי הפלסטינאי הראשון אבו זייד, חלק כבוד לכל מי שנפל כתוצאה מהכיבוש ונשבע לעולם לא עוד, מדינת פלסטין תיהיה הנקמה עבור כל הפשעים שנעשו , הוא אמר, עלינו מותלת המשימה שנגשים את כל התקוות שנגדעו ברחובות עזה ורמאללה, את חלומותיהם של כל הילדים שנפלו, המהפכה זוכרת את שורשיה ולעולם לא תשקח מאיפה היא באה, הוא אמר. אך אנו לא מבקשים נקמה אישית, לא ניפרע מהעם היהודי על פשעי הכיבוש החלום שלנו הוא שהנקמה תהיה הצלחתה של המדינה הפלסטנאית להיות סמל לדו קיום, אמר.
ראשי כל המפלגות הגדולות עמדו לידו בשעה שנשא את הנאום אבל נעדרו באופן בולט נציגי התנועה הלאומית היהודית המאוחדת, שקיבלו 29 מושבים בבחירות הדמוקראטיות הראשונות שהעניקו זכות הצבעה שווה לכל יושבי הארץ שנערכו שנה לפני כן.
הערב עמד לרדת ולאור נרות עמד המצעד להתחיל מהקדשה של הקאדי הראשי שיקדש בפעם השנייה את ירושלים כולה כוואקף כללי של העם הפלסטניאי, בפעם הראשונה זה נעשה יום לאחר הבחירות.
כוחות הביטחון של פלסטין היו בכוננות על מסביב, לאחר פירוקו של צה"ל הורכב הצבא החדש בעיקרון על בסיס של ייצוג שווה לכל הקהילות, אבל מרבית הצערים היהודיים סרבו להתגייס לצבא שהשירות בו הפך לבחירה חופשית, המשטרה המשיכה להוות אבל שיקוף די ממצא של הקהילות השונות, והיום יהיה המבחן הקשה ביותר שלה עד כה. מאז הבחירות, מהומות אלימות פרצו לא פעם בנקודות החיכוך בין יהודים לערבים בעיקר בערים המעורבות, ופיגועי טרור של חוליות יהודיות היו לעיניין שבשגרה בתל אביב וירושלים, המשטרה התקשתה לא פעם לשמור על השקט בהפגנות שפרצו לאחר כל פיגוע, ולא פעם הם הסתיימו בנפגעים ברכוש ולעיתים בנפש.
היום יהיה גם המבחן העליון של הצבא שנפרס לאורך כל יחידות החיכוך, הם קיבלו הוראה לא להיכנס לישובים יהודיים מובהקים אבל בירושלים הייתה מורגשת נוכחות כבדה של הצבא הפלסטינאי בשכונות היהודיות ועוצר כללי הוכרז עליהם, להוציא הריכוז החרדי בניסיון למנוע הפגנות ואירועי מחאה, שהתנועה הלאומית היהודית רצתה לארגן. רק לפני יומיים פעילי שמאל ישראליים שוב ניסו לשבש את עבודתם של בולדוזרים שהרסו בנייה ישראלית "לא חוקית" בשכונת הקטמון בירושלים, וקבוצה קטנה של פעילי שמאל פלסטניניים אף אצטרפה אליהם. לאורך כל השבוע האחרון נירשמה רמת התנגדות גבוה מהרגיל בריכוזי האוכלוסיה היהודית לביצוע עבודתם של פקידי הממשל שאסקו בהחרמת רכוש וגביית מיסים בכוח.
העובדה העצובה הייתה כי למרות ההבטחות הפומביות של הממשלה היהודים הרגישו את עצמם כאזרחים מדרגה ג בארצם, או לפחות בכזאת שלמדו לראות בה את ארצם, פקידי הממשלה היהודיים פוטרו ומעטים מהם הוכזרו לעבודה מחדש, אישורים והטבות ניתנו לעיתים נדירות בלבד, ומבחן הערבית הפך חלק גדול מהם לחסרי יכולת לקבל עבודה נורמאלית במדינה החדשה, במשך השנה הראשונה מעל מיליון יהודים עזבו את הארץ, ממשים את דרכוניהם האירופאים האמריקאים ואפילו המרוקאיים, ורבים עוד עמדו בשערי השגרירויות השונות מבקשיםפ לסדר לעצמם אזרחות כזאת או אחרת, אבל הרוב נישאר, בעיקר מחוסר ברירה. האוטונומיה בתחומי החינוך והתרבות איפשרה להם לנהל אורך חיים מוכר, ועיניין שיוויון הזכויות הלאומיות שהוכנס לבסיסה של החוקה החדשה שללה מהממשלה את האפשרות להתערב בהחלטות פנימיות של ריכוזי האוכלוסיה היהודית כולל בתכני החינוך וניהול כלכלי, מה שהפך את האוטונומיה לסוג של מקלט מס ייחודי, שממנו הרוויחו כמה אנשים בעלי ממון, ושוק ההברחות בה פרח יותר מתמיד, ולמרות שהרוב המוחט קיבל את הגזירה של חיים תחת ממשל פלסטיני עדיין הוא סירב להניף את הדגל הלאומי של המדינה החדשה או ללמוד לשיר את ההמנון שלה. לא עזרו לתחושת השייכות התתנהגות הבוטה מאוד של מנגנוני הביטחון והאכזריות הידוע לשמצה של המנגנון המסכל, שבמלחמתו "בטרור היהודי" שלח לבתי כלא אלפי ישראלים, בהתחלה בעיקר כאלה שהיו להם חשבונות פתוחים איתם למרות חוק המחילה הכללי שהתקבל כחלק מהחוקה החדשה, ואז פעילים צעירים של תנועות המחאה השנונות המשמאל והימין. אנארכיסטים, פעילי שמאל וימין שוכנו באגפים שונים וההתמודדות איתם הייתה בעייה קשה למדינה הצעירה. קולות חלושים כרעו בצד הפלסטינאי להתפייסות היסטורית עם העם היהודי, אבל הדם הרב והסל של הכיבוש נתנו את אותותיהים במצבם המנטלי של תושבי המדינה החדשה שראו ביהודים איום מתמשך וחמור העורב להם תמיד.
המצעד נפתח לאחר ההשבעה על ידי גדוד "הפורצים" הגדוד שהורכב כולו מחיילי המהפיכה שביום הניצחון לפני כשנתיים הניפו את הדגל מעל מגדלי עזריאלי, לאחר שהאינתיפאדה החמישית שפרצה שנה לפני כן שיתקה את כוחות הביטחון בישראל על ידי מטח של אירועים ביטחוניים לאורכה ולרוחבה של הארץ, אחריהם צעדו גדודי הפליטים שייצגו כל אחד את המחנה שלו, ראשונים צעדו תושבי סברה ושתילה
הפליטים החוזרים הפכו למתרד הגדול ביותר של הממשל החדש, הם דרשו את חלקת אדמת לא רק מיהודים כי עם גם מערבים, ומריבות ומלחמות חמולות פרצו לרוב, היחס שלהם ליהודים היה קיצוני במיוחד, והם היו חוד החנית של אירגונים קיצוניים שהקימו האחזויות פלסטינאיות בלב השטח הרצוף היהודי, לפי חוק השבות המתוקן, הם היו יכולים לקבל את רכושם ובתיהם בכל מקום, אלה עם כן הם כבר יושבו על ידי יהודים, במקרה כזה ישולם להם פיצוי ויבנה או ימצא מקום מגורים באותה העיר או הכפר. רבים מהם התעקשו להקים נקודות התיישבות כאלה במרוכז בלב גוש דן והרצף היהודי בצפון ובאזור ירושלים. הממשלה תחת לחץ כבד של גלי הגירה הכריזה על הלאמה של רכושם של היהודים שהיגרו לאירופה ואמריקה כדי לשכן בהם את הפליטים מפלסטין.
השנה הייתה 2051 ואני ישבתי על המרפסת הצופה על הטקס חושב איך שוב הפך דוויד לגולית ולמה , למה אסור להשלות לעולם עם מדוכא ונרדף שמדינה היא פיתרון אפשרי או טוב בשבילו.
| |
כיבוי אורות
זה היה אחד הדברים המשעשעים, עמדתי עם אליקה בדוכן של השוק החופשי שישי מעל הגג של קניון , אולי היוקרתי ביותר בירושלים, והסברנו לעוברים ושבים את עיקרון ההחלפה החופשית של מוצרים כאלטרנטיבה לצרכנות כפייתית, העוברים ושבים בעיקר הילדים היו בסוג של אי אמון כללי לגבי האפשרות של לקחת דברים ועוד חינם, לא יכול להיות בחינם , אמר איזה ילד, ואז בגגון נפרד נתספו הבכירים מלווים במאבטחיהם, ראש העיר הנשיא וכולי, והיה להם כזה שולן עם כיבוד קולה וחטיפים ועוגה, לא בשבילם כמובן אלה בשביל סוג האנשים שיוצה להם לשהות בסביבתם, לנו כמובן סנדביץ עלה 20 שקל. סופי אמרה שהיא הייתה רוצה לצעוק כם לנו מגיע כיבוד או משהוא בסגנון, מה שהיה בטח נקלט היטב בין בני האדם, שאפילו לאחר עשרת אלפים שנות היררכיה מובנית בזים לסממנים גלויים ששל אי שיוויון בולט. לפני הכיבוי המיוחל ראש העיר נשא נאום על כמה הנושא הירוק חשוב ובוער בליבו היו לו רק אולי חמש שורות אבל להגיד על הנושא שכולן נילקחו מכותרות של אתרי אינטרנט ירוקים, חוץ השורה מדימיונו הפורה על ירושלים שהופכת לעיר ירוקה בזכותו, ואז הגיעה שעת הכיבוי, ספרנו לאחור, ואז כיבו כיבוי מלא ומושלם שידרה אחת של פנסים בשדרה, וזהוא, כל ירושלים המשיכה להאיר במלוא זוהרה, ועם נחסך ולו וואט אחד הוא מייד בוזבז בריבית על המופה האורקולי שהוקרן על כדור מעל מגדל דוד. עברו עשר דקות והאור חזר אלינו ואז כולם הלכו הביתה מלאי בטחון שהיתיצבו בחזית המאבק לשינוי איכותי וסביבתי.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: