כי אפשר גם בלוג אחר

גיליתי משהו על עצמי כל פעם שאני מתעורר ופוקח את עיניי אני סוג של מנסה לגלות את העולם מחדש. בהתחלה אני נורא מבולבל מכל מה שסובב אותי ומנסה במשך כמה זמן להיסתגל לעולם הזה שכאילו במפתיע אני נפלטתי לתוכו ולנסות להבין אותו. מאחר וזאת משימה מאוד כשה אני בסופו של דבר מסיים אותה רק לאחר כמה שמעות ולפעמים אפילו כמה ימים אחרי שאני מתעורר. ואז הכל מתחיל כשאני נרדם ומתעורר שוב. אז הואיל ומה שמייחד את המין האנושי זה העובדה שני האדם ראו תמיד בהשיגי האתמול את נקודת הזינוק לקראת כיבוש המחר, החלטתי להכין לעצמי מין מכתב בוקר שבוא אני מסביר לעצמי מה זה כל הסובב הזה.

שלום אלישע ! אהלן ! ברוך הבא אל הקיום ! אני יודע אתה נורא מבולבל עכשיו , זה בסדר, אני יודע כי כבר עברתה את החוויה הזאת 9642 פעמים. הגיע הזמן שתצא מההלם. אני יודע שמעמקי המחשבה שלך כרגע בדיוק מתעוררות כל השאלות החשבות. מי אני ? איל הגעתי דווקא לכאן ? ומה העולם הזה רוצה ממני ? מה אני אמור לעשות בו ? ולמה ?

אז הנה הסבר קצר. למרות שזה ניראה ככה , העולם לא נוצר במטרה לדכא אותך, באופן הבסיסי ביותר הוא גם לא נגדך, זאת אומרת אין לו משהוא אישי נגדך דווקא. רוב המדענים סבורים שהיקום שאליו נפלתת בזה הרגע נוצר במטרה אחרת. בינתיים הם הגיעו למסכנה שהוא נוצר לפני כ 13 מיליארד שנה , זאת אומרת ממש הרבה זמן לפני שנולדת במטרה יחידה וברורה להתרחב עד האינסוף ולהיבלע במין ענן חסר חיים שחור שבוא אטומים בודדים ינסו להיתרחב לנצח זה מזה. כניראה כי 20 מיליארד שנה (הזמן שעוד ייקח עד שזה ייקרא) הם יותר מדי זמן בשביל כל אחד להיות יחד.

אתה התפתחתה לדרגת צורת חיים תבונית על פני כוכב בינוני בגודלו במערכת שמש זניחה באחת הספירלות המערביות של אחת ממיליוני הגאלאקסיות שמרכיבות את הייקום שהוא ככה סבורים היום אותם מדענים רק אחד מביליוני ייקומים מקבילים, בהם חיות גרסאות אחרות שלך, יש בה אלישע אחת בחורה שמזמן כבר היתחתנה עם נדיה, ויש בה גם אלישע שסיים תואר בארכיאולוגיה, אלישע שיושב בכלא , ואלישע שמנגן על כינור מעל הגג של עיר מנוכרת. אתה לא מנגן בשום דבר וטוב שכך לטובת אלא שעלולים לשמוע ותך ולטובתך, לעומת זאת וכאן עלי לזעזע אותך במקצת, שאר האנושות, כן כן, חמוד אל תפחד עוד מאט כשהתמונה תתבהר אתה תגלה שיש עוד יצורים כמוך, למעשה יש בסמיכות אליך שבעה מיליון כאלה ועל הכוכב כולו, שיש מיליארד , דומים לך בכל הדברים כולם ועם כל זאת שונים לגמרי זה מזה וגם מחפשים את המישהוא שיבין אותם באותה צורה אנושה ותוהים מדי רגע את אותם התהיות כולם, אז הם שאר האנושות, בסך הכל מחבים אותך !

זה לא השיג כה קל , כמט ואין איש ששונא אותך אישית, רק בחור אחד כניראה אבל הוא גר במכסיקו סיטי ואתה עוד תרצה אותו פעם. ובכן בחזרה לעיניין. שאר המין האנושי מחבב אותך באופן כזה או אחר, זה כשלעצמו די מלחיץ אני יודע אבל זה לא נורא הם לא מצפים ממך להרבה, תנשום נשימה עמוקה ותשחרר את הלחץ, במשך השנים לימדתה אותם שאין אתה מסוג בני האדם שיש לבנות עליהם וזה נותן לך את האפשרות להיות צופה מין הצד בפרפורם הנואש למצוא משמעות לקיומם על ידי מעשים מגוונים. ובכן מעשים אלא שהם חושבים שנותנים לחיים את תעמם , הם דבר יחסית מהנה אבל דורש מאמץ, ואת זה קשה לצבור. בשביל זה צריך להתגבר על האצלות שמונעת ממך בזה הרגע לזנק מהמיטה. על האצלות אפשר להיתגבר אם תצייר לעצמך את התמונה של ההישג שאותו אתה מבקש להשיג ותשים אותו מול העיניים שלך.

אזהרה ! כל דבר שתשים מול העיניים שלך עלול לעניין אותך, ואתה עלול לבלות שנים בניסיון להבין אותו לעומק. עזוב את זה , מוסיף דעת מוסיף מכאוב והעיניין בעולם הוא כניראה לא לדעת את הכל למרות שזה אכן אפשרי, אלה משהוא אחר ובלתי מוגדר חסר צורה וביטויי. כאן אני מגיע לבעייה של הבעיות. התהליך הזה שאתה מתחיל בפעם ה9642, ניקרא מחוסר מילה אחרת "חיים" ולחיים אין שום כללים ושום נוסחאות, הם עובדים אחרת בשביל כל אחד ולכן על כל אחד למצוא בהם את דרכו שלו. זה לא כזה קשה כי זה גם מאפשר לך יצור מהם יצירת אומנות ויצירת האומנות הזאת עלולה להיות די יפה אם תתאמץ.

האדם , ואתה ככל הניראה כזה , מעריך אומנות, ידע וביטויים של חיבה, נסה לתת כמה שיותר מאלה לאנושות סביבך והם עלולים להחזיר לך את מה שנתת בורה שלהם. בסך הכל זה עובד ככה : היקום הוא סוג של מראה ענקית שמשקפת אותך, לפי הסרט שאתה בראש שלך מזמין לעצמך. זה די כיף כי אתה יכול להזמין סרט אחר כל יום, חוץ מסרטי אימה יש הרבה יותר מדי מזה בחיים גם ככה. בחיים יש גם הרבה סבל שנולד מהעובדה שבאמת זה לא כל ממילא ואנשים חמדנים לשלטון וטעבים לבצע כסף הופכים אותם לעוד יותר מסובכים בכל מקרה כי הם רוצים מאוד לחיות טוב יותר מהשאר והם חושבים שהם ישיגו את המטרה הזאת עם הם יחריכו את השאר לעבוד למענם, עקב מחסור במתכות ובגלל סיבות אחרות הם כבר לא מחזיקים את העבדים שלהם קשורים אליהם בכבלים מברזל אלה במשהוא הרבה יותר חזק ויעיל, כבלים תודעתיים שהם עיצבו על ידי סרטים ותוכניות טלויזיה (הדבר הגדול בחדר שלך) פרסומות וקניונים.

אתה משוחרר מהכבלים האלה כי אתה מבין אותם, המשימה שלך היא לנסות ולשחרר גם את השאר, כי אז העולם יהיה מקום יותר טוב לחיות בו. אם תשחרר מספיק אנשים אז תהיה שמח איתם ובאופן כללי כניראה מאושר. אושר זה משהוא שרק אתה יכול לתת לעצמך, אין לזה הגדרה אבל זה בארך : ההרגשה שאתה זורם בזרם הקיום ולא ניתקע במחסומים. הרוס את המחסומים פיזיים כרוחניים כולל את האלה בשטחים הכבושים. אה כן, הסבל מסביבך עלול לדכא אותך במהלך היום, עשה משהוא כנגדו והדבר יגרום לך סיפוק חסר גבולות. אחד מסוגי הדיכוי הקשים שבסביך ניקרא כיבוש הוא כולל מערכת שלמה של דיכוי של חצי מהאנשים שחיים סביבך, אתה צריך לעזור לסיים אותו כל יום בצעד קטן כלשהוא , בכלל את כל המטרות הגדולות אתה צריך לקיים כל יום בצעדים קטנים זה בעייתי כי יש הרבה מטרות אבל זה גם לא נורא כי אתה יכול לבחור באיזה אתה מתמקד היום.

התמקדות זה משהוא שקשה לך איתו , ואתה תמיד חוש שזה הומצא על ידי אנשים רעים. זה כניראה נכון אבל אין לך דרך לשנות את זה. סתם יש לך. וגם חוש הומור יש לך, אבל מיקוד לא יזי לכמה מהמטרות שהצבתה לעצמך. נסה להביט למשך חמש דקות בנקודה אחת מבלי לחשבוע על דבר חוצ ממנה. תתמקד בלראות את הדברים בבהירות זה קשה בבוקר אבל תנסה להתחיל מלראות עת המצב שלך אני מניח שאתה שוכב אם לא עליך לשחזר איך הגעתה למצב שבוא אתה נמצא עכשיו, להיזכר לאט לאט מה עשיתה אתמול ומה רציתה לעשות היום ולנסות לעשות אותו. בדרך עלייך לזכור שגם שאר היקום עסוק בערך במשימות האלה ועליך לנהוג בו בכבוד ובסובלנות ולנסות לשפר אותו עם כל צעד שאתה עושה. נישמע הרבה לעשות ? כן זה לא מעט אז קום כבר פדלאה עצלה שכמוך ! צה ותתחיל לעשות חיים. אה על תישקח את הקפה :) !

לעיתים קורא, שבן אנוש מרגיש שהוא יושב בתוך סיר גדול עם מים רותחים שמוצב על מדורה. וכל מי שנימצא סביבו באופן טבעי רואה את האשם במצב הזה באדם שיושב בתוך הסיר, ואת האכזבה שלהם, הם מביעים בצורה ישירה על ידי השלכת חיצים לכיוונך. אה והם כולם בני המשפחה הקרובים ביותר שלך. בקיצור פגשתי את הדוד שלי.  שבע שעות של ביקורת חדה אישית ונוקבת אחרי , אני מוכרח להשיג מסקנות מספר. איך אפשר לראות במכונית , דאצ'ה וגן וסדינים לבנים את מהות החיים ? וטלפונים מתקדמים , יש לא אייפון אבל זה לא משנה זה הרי לא המהות של הקיום. אחת השאלות שארו יותר משעה של דיון הייתה מ הייתה עושה עם 20 אלף שקל בחודש, התעקשתי שהייתי אחרי כל השאר קונה מחשב לשכנים האתיופיים שלי. הם סרבו אפילו לשמוע ל האפשות. למי אכפצ מהשכנים שלו ? למה ? בשביל מה ? תקנ השכלה טובה יותר מכונית קורס נהיגה. זה הייה וויקוח ארוך שאלתי מה הם חושבים שאיך החברה בנוייה , התווכחנו על עדרים של היפופוטאמים שדורסים את החלשים של העדר למוות ועל משפחות של אריות שהורגים את הולדות החלשים, על נמלים ועל דבורות, על בני אדם עשירים ועניים על פוטין ועל החיזבאללה. בסיום כל השיחה הם כמובן שהו והבטיחו שהם ייתנו לי את כל מה שאני אחפץ בו אם אני אעלה על דרך היישר שזה ללמוד מקצוע . נגיד מתפעל קו ייצור במפעל, מנהל עסקים או משפטים. אני שוב אמרתי שלא מעניין אותי עשרת אלפים דולר בשנה (שיקרתי מענין אותי מאוד , אבל לא בכל מחיר) ושני אשלח להם גלויה אחרי שנתלה את הדגל האדום על הבית הלבן. 

אמה"ש בהגה רפואית. דיון מוסרי ערכי וחברתי ארוך נסוב על המחיר שהחברה שלנו משלמת בשביל זה שהזקנים שלה מתקעשים להישאר בעולם הזה זמן מאוד רב לאחר שהגוף שלהם ולעיתם גם נשמת הופכת לתערובת מפעפעת של סרטנים ודלקות שהאמתעים המודרניים מסוגלים להעביר מהידרדרות כללית לשיפור כללי וחזור חלילה במשך שנים רבות. לא מזמן בריאה אנושית אחת שעובדת בפתחם של שערי הצדק סיפרה לי על התופעה, ולה כתרומה קצרה לדיון החשוב אני מקדיש את הסרטון הזה :