הרבנית

בבוקר לאחר לילה של דיבורים

מצאנו עצמנו כרוכים זה בזו,

רגליים משולבות, זרועות מחובקות.

סנטרך מכוסה הזיפים משייף את עורי.

"אני יודע שאת אוהבת את זה",

צרדת אליי באחת הפעמים.

לאט, אנו מתעוררים,

אגן מתחכך באגן,

אצבע על פטמה,

לשון על צוואר,

אנחה.

החלון נפתח,

אוויר טרי מחליף את אוויר הלילה,

אור השמש חודר

וציוץ הציפורים נשמע.

אני נעה בתוך חיבוקך,

אתה נושף באזני,

מושך בשיערי,

אני מתפתלת, גונחת

אתה לא מוותר לי.

מסובב אותי,

פושק את רגליי,

יושב מולי מתבונן בפניי, בשפתיי

מורח קרם עליי,

אצבעך משחקת בי,

אני מתפתלת,

מוציאה גניחה

אחר צעקה

אתה שואל בהלצה

"מה הצעקה?"

ודוחף עוד אצבע, ממשיך לשחק

בי, בתוכי,

גופי מתרומם, אני נדחפת ארליך,

רגליי נפשקות,

אני מתעוותת,

מושכת את השמיכה, הסדין,

נושכת שפתיים,

השכנים כבר מזמן לא ישנים בשלווה

גומרת פעם אחת

ופעם שניה

ותסלחו, אבל לא יודעת בדיוק

איך זה קרה,

איבדתי את עצמי בתוך ידך

מוצאת עצמי על ארבע

אתה מאחוריי,

נכנס בקלות אליי,

פנים על הכרית,

אני נושמת עמוק,

אתה דוחף את עצמך,

יוצא

ושוב נכנס פנימה

אני מרגישה אותך,

אני מרגישה אותי

כמו גמירה אחת גדולה

רועדת בטלטלה,

אתה נושם עמוק

נשימתך הופכת מהירה,

תנועותיך דחופות יותר ויותר

אתה דוחף עצמך אליי בחוזקה

אני מניעה את אגן ירכיי

לא מפסיקה את התנועה

חשה את זרימת הדם שלך

חשה את הזרימה שלך בתוכי

חשה אותך

מתפרץ בתוכי

ומאבדת את עצמי בתוך הזרימה שלך.

עכשיו זה בוקר טוב,

אתה אומר לי ונותן נשיקה רטובה.