הרבנית

ומאז שאנחנו ביחד,

השכנים שלו כבר לא ישנים בלילות,

או בבקרים,

או בצהרים,

וגם לא אחר הצהריים,

במיוחד לא בימי סוף השבוע

כשאין עבודה ללכת אליה.

כשהיינו באילת, או בצפון,

הם בטח נשמו לרווחה.

השכנות החסודות, מצטמררות בקול רם,

מייחלות, שגם בעלן, בועלן יהיה בעל און כמותו,

והגברים, מתעוררים ושואלים עצמם,

מדוע אצלם,

הן לא צועקות,גונחות, נאנחות,

מתפתלות משתוללות מקללות

וגומרות

בלי הפסקות.