הרבנית

הזיונים של הבוקר הם הכי טובים,

אמרתי לו,

גם אם הם הקצרים יותר

אח"כ במשך כל היום,

אתה נושא על עורך את זכר המגע,

הריח עולה באפך במהלך היום

ברגעים לא מוכנים,

ואתה זוכר ומתאווה.

את זוכרת את החיבוק, הנשיקה על שפתייך

הנשיפה באזנך

הכניסה לתוכך

ההתחככות מעלה מטה,

תנועת הגוף הזורמת כבריקוד

התקמרות הגוף,

הצעקה.

אתם יודעים את ההתפרצות המשותפת,

ההתפרקות המביאה אחריה התרפקות,

ויודעים,

(כמו ב"רוצי שמוליק")

תהיה אחת כזו

נוספת,

בערב.