הרבנית

הוא נהג לזיין את העוזרת לפני שאני התייצבתי בחייו ובביתו.

פעם בשבוע היא הייתה מגיעה לנקות, ותך כדי החלפת מצעים הם היו מלחלחים אותם שוב, או שתוך כדי ניקוי האמבטיה היא הייתה מסבנת לו את הגב, ועוד כמה אזורים בגוף.

אחר כך זה הפסיק.

הזיונים.

לנקות היא המשיכה לבוא, לשטוף רצפות, לסבן את הכלים, ולקפל לי את הבגדים והלבנים ולסדר אותם על המדפים שהיא פינתה עבורי.

ככה זה בחיים.

לפני כמה שבועות – באמצע הקיץ- הייתי בחופשת מחלה.

יצאתי בבוקר מהבית לשעה קלה וחזרתי, גמורה, עייפה ורועדת מקור.

נכנסתי למיטה מכוסה בשמיכה.

הוא נכנס אחריי.

היא המשיכה לנקות.

לקראת הצהריים, אחרי תנומה וכס חליטה, מעט התאוששתי וגם החיבוק החם שלו עזר.

היא נכנסה להודיע שהיא סיימה את עבודתה, ואם הוא רוצה כפי שהיא הבטיחה, היא תעשה לו מסאג' עם קרם ברגליים.

מתחת לשמיכה, החיבוק שלו כבר מזן היה הרבה יותר מחיבוק כלל לטיפה, נשיקה, הזדקרות של איברי מין, וידינו אחוזות היו זה באיברי מינו של האחר.

היא שאלה אותי איפה הקרם, שחררתי יד אחת דביקה והגשתי לה את המיכל – שתתחיל לעסות, הבז...ה.

והיא עבדה, בחיוך תוך כדי ניהול שיחה עם שנינו.

שיחתה לא עניינה אותי.

יותר עניין אותי, מגע לשוני בצווארו, בעל פיטמתו, על בטנו.

הסרתי את השמיכה מעליו, הפשלתי את תחתוניו, ולקחתי אותו בפי.

הוא עמד זה מכבר, גדול וחזק וחרמן.

והיא ממשיכה לעסות את כפות רגליו.

ואני ממשיך לעלות ולרדת ממשיכה לגרגר בהנאה, רועדת בכל גופי, שנינו לקראת גמירה (כן, כן, אני גומרת גם מזה), הוא מפליט גניחה, ואני אנחה.

טיפסתי עליו, לזריקה הבראה, מקמרת את גופי לראווה.

פתאום אני שומעת שהדלת נטרקה.

ההמשך, מן הסתם, כולם משערים, לאחר עוד תנועה ריקוד קלה, ועוד נענוע, שנינו גמרנו באותה השניה.

אה, היא עדיין ממשיכה להגיע מדי שבוע, כמו שעון (של רכבת ישראל), לנקות את הבית.