המשך
הוא חייך אליי.
ואני התקרבתי עוד. רואה את מסך המחשב, ורואה שחור מול העיניים, מחווירה, נשנקת, ואומרת לו, תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה נכנס מישהו לחדר?
הוא חייך ואמר, אף אחד לא נכנס, אחרת כבר היית שומעת על כך. לקח את הכיסא לאחור, ואני רואה את ידו מלטפת את מה שעמד שם.
תפס את ידי, והוליכה אליו, ואני כמהופנטת מרשה לו.
החזקתי את הזין שלו. הנעתי אותה למעלה ולמטה, והוא הביט בי. הביט וחייך.
ליטף את פיטמותיי מעבר לחולצה הדקה אותה לבשתי ואני נרעדתי. שוב אותם גלי חום פנימי פשטו בי.
עצמתי עיניים ונתתי לו לעשות כרצונו.
לפתע הפסיק, קם ממקומו רוכס מכנסיו. בואי, אמר. ומשך אותי. התעשתתי, נרעשת, הו כמה היה לי קשה להתעורר.
אמרתי, מה? לאן?
חייך, בואי אחריי.
יצא מהמשרד שלי. נעל את הדלת אחריו.
המסדרונות היו חשוכים, לא הייתה כמעט נפש חיה. ירדנו לכניסה, יצאנו, עקפנו את הבניין, ונכנסנו בכניסה השניה.
כל הזמן הזה, הלכתי אחריו בלי מילה, בלי נגיעה, בלי להבין מה בכלל. הוא אפילו לא סובב את הראש, כמו ידע שאלך אחריו.
עלינו לקומה השמינית במעלית, ומשם, עוד חצי קומה במדרגות. הוא דחף בכתפו דלת ברזל מעוקמת וחלודה, ויצאנו אל הגג.
למותר ציין שנאי מעודי לא הייתי שם.
תל אביב נפרשה לפניי, האורות הכתומים והצהובים של המכוניות נצנצו, ובנייני המשרדים – חלקם מוארים חלקם לאו, התגמדו מול בנייני עזריאלי, אבל העניקו לעיר נופך רומנטי. ניגשתי למעקה, והוא עמד מאחריי, נוגע בי בעדינות.
פרם את כפתורי חולצתי, הרים החזיה, ושיחרר לרוח את שדיי.
הרגשתי אותו מאחוריי, את הזין שלו, קם ועומד שוב מבעד לבד הג'ינס. פתח את חולצתי לרווחה, ואני עמדתי כך, חשופה לרוח הערב הנעימה, נוגעת בגופי החשוף בפטמותיי.
הפשיל חצאיתי, והזיז את החוטיני. אצבעותיו מצאו את נקביי רטובים, מחכים משתוקקים, ואני הוצאתי נשיפה קולנית.
נשף באזניי, ליקק צווארי ונאי חשבתי שעוד רגע אני יוצאת מעורי.
גיששתי בידו לאחור, והוצאתי לחופשי את הכלוא.
מכנסיו נפלו לריצפה, ואני חשתי בו מתחבט בי מאחור. ידי נעה קלות לוטפת, חופנת אשכיו, והוא החל לנשום עמוקות.
לפתע, כופף אותו ונכנס בי, בלי התראות מוקדמות. כמו חיכיתי רק לזאת אנמי גמרתי בצעקה. הוא היה גדול בתוכי, הרגשתי אותו לאורך כל הדרך. נכנס עמוק בפנים.
תסתכלי על העיר והאורות גנח, יד אחת מושכת בשיערי שארים את הפנים ואסתכל.
ידו השניה חפנה את שדיי, ממוללת פיטמתי.
גמרתי. פעם אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם. לא זכרתי כמה. כל כולי הייתי מרוכזת בהוויה סביב הזין שלו וכמה טוב הוא עושה לי.
כשהתפוצצנו שנינו, האדמה רעדה. הוא נח לרגע, נשען עליי, הושיט ידו-לנייר ניגוב, נתן לי, וניגב גם את עצמו.
נגבי, כדי שלא יהיו לך כתמים על הבגדים.
ניגבתי והסתובבתי אליו.
אתה מסודר כאן, אמרתי, בעודי מעיפה מבט מסביב.
הוא חייך ואמר, זו הפעם הראשונה שלך כאן?
שנים שלא אמרו לי משפט קלישאי כזה.
חייכתי והוא אמר – אנחנו לא הראשונים, ולא האחרונים שמשתמשים בגג הזה.
דווקא המשפט הזה, הידיעה שזהו מקום ציבורי ועשויים להגיע בכל רגע נתון (במיוחד לאחר שעות העבודה) עוד אנשים ועשויים לראות אותנו או להפתיע אותנו, גרמה להרגיש חרמנות שוב.
הוא קלט את זה עליי.
הרמתי את כף ידי והכנסתי ארותה מתחת לחולצת הטריקו הלבנה אותה לבש. הנחתי אותה על חזהו והא נרעד, הנעתי אצבעותיי על פטמתו, וחשתי אותה מתקשה.
הרכין קלות ראשו אליי ואמר, אל תעשי אם את לא מתכוונת, ואני השבתי בחיוך.
המשכתי בעדינות לחוש את עורו, את פטמותיו.
לקח נשימה עמוקה, ונשק לי.
לראשונה.
חשתי את טעמו על שפתיי, לשונו חובטת בלשוני, אסף אותי אליו, נושק לשפתיי בחוזקה, נושך את תנוך אזני.
הרגשתי אותו מתעורר שוב. הזין שלו נעמד שוב כנגד עורי, רוצה להיכנס בין רגליי.
הרמתי רגל, והולכתי אותו אליי. הוא נכנס, ושוב, באותו הרגע שהרגשתי אותו בתוכי, אני נלפתתי באורגזמה.
ושוב, לפותים זה בזו, מול אורותיה המנצנצים של העיר רקדנו את ריקוד התשוקה.
כמה פעמים גמרתי- איבדתי את הספירה. חשתי בו מתקרב לסיום, גדל יותר בתוכי, ובאותו הרגע הגענו שנינו לאותו מקום, לאותה נקודה, וגמרנו שנינו ביחד בכזו עוצמה, כמו לא גמרנו לפני דקות ספורות, כמו לא עשינו זאת יובלות.
לופתת אותו ברגליי, אצבעותיי חופרות בבשרו, שיחררנו שנינו צעקה שעלתה לשמיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
