הרבנית

 היא הסתובבה אל המראה והביטה לאחוריה.

הממממ....חייכה, ואמרה לעצמה, יש לי כתמים כחולים וסגולים על הישבנים.

זה התחיל כמה ימים לפני כן.

הוא שלח מייל ושאל אותה, "איך את בקבלת מרות?"

היא הביטה על צג המחשב ושאלה עצמה כמה מרות הוא רוצה להאכיל אותה.

חשבה על זה רגע, ונתנה תשובה מתחכמת-מתחמקת.  

עברו מספר ימים והיא הספיקה לשכוח.

צהרים, הטלפון מצלצל, מספר חסוי.

לא אוהבת לענות לחסויים,זה מזכיר לה את הימים שהבנק נהג לשאול לשלומה מדי שעתיים.

גם לא נוהגת לענות לשיחות פרטיות בשעות העבודה.

במיוחד לא כשהבוס שלה יושב מולה.

כן, היא עונה בקצרה.

הקול מצידו השני של הקו משבש את שמה בשאלה.

מתקנת, ושואלת, מי?

חשבתי שמיד תזהי, הוא עונה, למה את מתחכמת ומתחמקת משאלה פשוטה?

בשלב זה כבר זיהתה את הקול, מופתעת,לא ציפתה.

אמרה, לא מוכנה להתחייב, גם לא לחוסר המחוייבות שלי.

אני צריך לדעת יותר בכדי להמשיך הלאה.

ניסתה עדיין להתחמק מתשובה.

טוב, אמר, כמה זמן מראש את זקוקה להתראה?

תלוי מה ואיפה אני עושה באותו רגע.

את שוב מתחמקת מתשובה.

שלושים דקות ענתה.

שעתיים אחרי.

"סיימת לעבוד?", הטלפון מצלצל,

"כן, אני כבר מחוץ למשרד."

"טוב, תגיעי לכאן ושם. כמה זמן?"

25 דקות.

"הקדמת", אמר כשפתח את דלת.

לא ענתה, רק הביטה בו.

בואי סימן באצבעו ונכנס לחדר השינה.

"על הבירכיים, נראה כמה את טובה."

לפני שפרפה את חגורת המכנסיים שלו, העבירה ידה בליטוף על מכנסיו, בכדי לדעת מה מצפה לה...

מסוחררת רק מהמחשבה, שיחררה את חגורתו, ושיחררה כפתור אחר כפתור מאחיזת המכנסיים את מותניו,

מפשילה את תחתוני הבוקסר שלו.

מזמן לא ראתה כלי כזה גדול, התרגשה, והרטיבה את שפתיה.

שלחה לשון, טועמת, מריחה, פושקת שפתיה, לוקחת אותו לתוכה.

את יכולה לבלוע את כולו? שאל,

והיא בפה מלא ענתה בשלילה.

בעדינות, אצבעותיה נהנות מהתחושה, מלטפות את עורו, חופנות את כיסי אשכיו.

הרכינה אליו את רואש עוד ועוד, עד שאיים לחנוק אותה,או לפחות ללחוץ על נקודת ההקאה שלה.

אחזה בבסיסו, והרחיקה את ראשה לאט,שוב הורידה ראש.

מפאת גודלו, לשונה לא מצאה מקום לשחק איתו.

הוציאה אותו מפיה, הסתכלה עליו וליקקה אותו לאורכו, בלי לקחת אותו אליה, הכניסה ראשה בין רגליו העומדות איתנות, לקחה ביצה, אחת, הוציאה ולקחה את השניה, תוך כדי, אצבעותיה מרחפות מעדנות על עורו המרוגש.

שומעת את נשימותיו, הוא גנח מעט.

שוב אספה את הזין שלו אל פיה, ממשיכה למצוץ ולשאוב, ראשה עולה ויורד.

פטמותיה החלו לעקצץ, זרמים בגופה עוברים, והיא מתחילה להתכווץ, ולהיאנח.

כמו גירו אותו קולותיה, הוא גנח במענה, החזיק את ראשה בשתי ידיו, ואמר

"תמצצי, זונה"

מופתעת  מעוצמת קולו הרימה ראשה אליו, מביטה בו, מחייכת, מתאפקת שלא,

"ואם לא?" התגרתה, מותחת את הגבולות,

"אין כאן משחקי כוחות", ענה בפשטות,

"תמצצי" ומשך את ראשה למבושיו.

המשיכה למצוץ, וכבר שוב גמרה.

"זה קורה לך הרבה?" שאל

"מה קורה?" שאלה בהיתממות

"שאת גומרת תוך כדי מציצה?"

"רוצה לטפוח לעצמך על האגו?" שאלה

"לא, כבר היו לי כאלו."

"אז למה אתה שואל שאלות מיותרות?"והמשיכה במלאכתה.

הוא הושיט ידו אל המדף לידו, שלף משם שוט והצליף בה, פעם אחת ושניה.

"תמצצי, זונה." אמרהיא הביטה בו, ובלי להוסיף מילה, לקחה אותו לפיה,

עולה ויורדת, שואבת ויונקת, לוקקת, ונשנקת,

נרעדת בגמירה שלה,
ושוב מוצצת, על הבירכיים, ראשה עולה ויורד,

שיערה האסוף נפרע
ועל פניה אגלי זיעה, מהנאה ועבודה קשה.

גונחת, נאנחת, נרעדת, מוצצת, גומרת, וגונחת.

ככל שהוא שומע אותה, הוא גדל עוד יותר, דוחק עצמו לתוך פניה, הכנס וצא, עלה ורד.

היא חשה את הטיפה, זו המשכוכית,החלוצה, זו שמגיעה ראשונה, שמקדימה, את הזרם שמגיע אחריה.

לקקה אותה בלשונה, מביטה בו,עיניו עצומות, שפתיו מתוחות בחיוך קל.

"תמצצי, זונה", שוב אמר,

והיא בתאווה, לקחה אותו לגרונה, שוב ושוב ושוב.

גניחות הגמירה שלה מלהיטות אותו,

בדיוק ברגע, שבו כבר חשבה שלא תוכל יותרורצתה לקרוע מעליה את הבגדים ולשבת עליו,

שמעה אותו גונח, אח, אח, וחשה את הזרם החם ממלא את פיה.

בכדי למצות את זרמיוהמשיך ראשה לעלות ולרדת,

בעזרת כף ידה דאגה, שהכל ימוצה אל תוך פיה.

כשהכל הסתיים,

הושיטה פיה כלפי מעלה

וגירגרה.